העובד הישראלי הממוצע מכיר את האפשרות להעסקת עובדים באופן גלובלי משתי זווית עיקריות: הוא יודע שחברות בינלאומיות רבות מחפשות עובדים מוכשרים כאן בישראל כל העת, כדי שיבואו לעבוד במשרדיהם, ומודע לכך שחברות ישראליות שולחות עובדים מקומיים מטעמן לעבודה באתרים שונים בחו”ל, מה שנקרא גם רילוקיישן.
היום ישנה זווית נוספת לכך, אשר הפכה רווחת מאוד בשנים האחרונות אך נחשבת עלומה ונסתרת מבחינת אותו עובד: גיוס עובדים אשר נמצאים בחו”ל (לאו דווקא ישראליים) עבור חברות ישראליות בנלאומיות. המשימה הזו, אשר נקראת גם גיוס גלובלי בעגה המקצועית, היא מהמורכבות ביותר איתן מתמודדים אנשי משאבי האנוש בעידן המודרני. חטיבת המחקר של אתוסיה, חברת השמה בהייטק ובביוטק, בדקה כיצד מתמודדים עם המשימה הזו ומבצעים אותה על הצד הטוב ביותר.
היום, אנשים מכל העולם עובדים בכל העולם. תוכלו למצוא מנהל אמריקאי בחברה סינית, ועובדים ישראליים בתאגיד הודי. אם לפני עשור או שניים התופעה הזו נחשבה בגדר חזון עתידי רחוק, הרי שהיום היא מיושמת בפועל, ונחשבת לנפוצה יותר ויותר – כשכניסתה של רשת האינטרנט לחיינו היא אחת הסיבות הטבות לכך, כמובן.
למעשה, על פי סקרים ובדיקות שנעשו בשנים האחרונות ברחבי העולם, מסתבר שהתופעה הזו גדולה ממה שנהוג לשער. רוב החברות ברחבי העולם דיווחו על עלייה בהיקף ההעסקה של עובדים מחוץ למדינה בה נמצאים המשרדים הראשיים שלהן, ורבות מהן אף הצהירו כי היקף זה צפוי לעלות עוד בעתיד.
כפי שציינו בפתיחה, התופעה הזו מאפיינת כיום גם חברות ישראליות רבות. אמנם ישנם כמה ארגונים שעושים זאת כבר שנים רבות (חברות גדולות ובעלות פריסה בינלאומית רחבה כמו אמדוקס), אך ההבדל הוא שבשנים האחרונות עושות זאת כל החברות – כולל סטארט אפים מתחילים וחברות בינוניות.
מדוע זה כך? ישנן שתי סיבות עיקריות (אך לא היחידות כמובן): האחת – משום שאותן חברות פשוט יכולות. היום, כאשר כל העולם נגיש וניתן ליצור קשר עם כל אדם כמעט תוך זמן קצר, אין שום מניעה להשתמש בשירותיו ולנצל את כישוריו ללא תלות במקום בו הוא נמצא פיזית. זהו יתרון שהעולם העסקי לא הציע בעבר.
השנייה – משום שהגיוס הגלובלי יכול לחסוך להן כסף רב, הן מבחינת המשכורות שיצטרכו לשלם לעובדים במדינות פחות מפותחות ובעלות רמת חיים נמוכה מזו שאנו נהנים ממנה כאן בישראל, והן מבחינת ההוצאות על הכשרה: אם אותה חברה יודעת שבנקודה מסוימת על הגלובוס ישנו אדם בעל הידע, הניסיון, ההכשרה והכישורים הדרושים לאיוש משרה ספציפית, מדוע שלא תפנה אליו? כך, היא חוסכת לעצמה את מאמצי ההכשרה של אותו אדם, את הזמן הנדרש לכך ואת התקופה שתידרש עד להפיכתו לעובד מיומן.
עד כאן הרעיון נשמע נפלא, אך בפועל גיוס גלובלי הוא לא משחק ילדים. חישבו על זה לרגע: חברות מקומיות, גם כאן בישראל, נדרשות להשקעה לא מעטה בעת גיוס עובדים חדשים (על פי הסקר האחרון של אתוסיה, הזמן הממוצע לאיוש משרה בהייטק הוא שמונה שבועות ואף יותר) – וזה כאשר הן מכירות היטב את המנטליות של העובד המקומי, את ההגבלות והחוקים בשוק העבודה ואת התפיסות התרבותיות המתקשרות לכך.
חברה אשר ניגשת לבצע גיוס גלובלי, צריכה להתאמץ עוד יותר מהרגיל: מלבד ההשקעה שבאיתור העובד הנכון היא צריכה לדעת היכן לפרסם את המשרה, מהו הניסוח נכון של פרטיה (בייחוד כאשר מדובר בפרסום בשפה זרה), מה מותר ומה אסור לפרסם במסגרת החוק, מהו השכר הממוצע ותנאי ההעסקה הרווחים באותו מקום ועוד.
מכאן אפשר להבין את הקושי הרב באיתור עובדים מעבר לגבול, בייחוד כאשר לחברה אין כל ניסיון בתחום. למעשה, חברות ישראליות רבות אשר מבצעות גיוס גלובלי משקיעות לא מעט זמן בניסוי וטעייה, וכך מבזבזות משאבים רבים.
כך לדוגמא, אם חברה ישראלית תדרוש ממועמדיה בארה”ב לעבור מבחני הערכה, היא תגלה שמדובר בטעות: עניין זה, אשר נהוג מאוד בישראל, אינו רווח בשוק העבודה האמריקאי ולכן, בקשה כזו תביא למיעוט חריג של מועמדים או לכוח אדם בעל כישורים שאינם מתאימים למשרה. במקום מבחני ההערכה, אותה חברה תוכל לבצע בדיקות רקע על העובד – עניין נהוג ומקובל מאוד בארה”ב – ובכך לקבל את כל הפרטים הרלוונטיים לגביו. אבל, אם לא תדע זאת מראש, לא רק שתבזבז משאבים וזמן יקר לשווא, אלא אף תסומן כבעייתית בעיני מועמדים רבים וטובים למשרה.
הפתרון לבעיה זו הוא ביצוע הליכי הגיוס הגלובליים דרך גורם בעל ניסיון בתחום. חברות השמה כמו אתוסיה, אשר מכירות היטב את שוק ההייטק והביוטק הישראלי והעולמי, יוכלו להפוך את המשימה המורכבת הזו לקלה פי כמה.
פתרון כזה יהיה מצוין בעיקר עבור חברות אשר להן אלו הצעדים הראשונים בעולם הגיוס הגלובלי. אנשי חברת ההשמה אשר מחזיקים בניסיון רב בתחום הגיוס הגלובלי, יוכלו לכוון את הארגון אל המקום הנכון, לסייע לו במציאת דרכי החיפוש היעילות ביותר ואף לנהל עבורו את הגיוס כולו – עד למציאת האדם המתאים ביותר למשרה, גם אם הוא נמצא אלפי קילומטרים ממשרדי החברה בישראל.
