כפתור סגירה

כתבה בנושא שוק הביוטק הישראלי – חזית המחקר העולמי או אי יציבות עסקית?

נראה כי שוק הביוטק הישראלי יהפוך בשנים הקרובות לראש החץ של תעשיית ההייטק הישראלית. יחד עם זאת, מדובר בשוק שסובל מקשיים עסקיים שנעוצים, ככל הנראה, בגורם האנושי, ובעובדה שאנשי מחקר הם לא אנשי עסקים

שוק הביוטק הישראלי עומד בשנים האחרונות בחזית המחקר העולמי במדעי החיים, ונראה כי יהפוך בשנים הקרובות לראש החץ של תעשיית ההייטק הישראלית. פיתוחים כחול-לבן בתחומי הטכנולוגיות הרפואיות, המכשור הרפואי והדיאגנוסטיקה מקדמים לא רק את עתידו הכלכלי של המשק הישראלי, אלא גם את העתיד הבריא של כולנו. לראייה, סקר שנערך בכנס ביומד 2008 מעלה כי 53% מחברות החממה בישראל עוסקות בפיתוחים טכנולוגיים בתחומי מדעי החיים.

בלה בלה

עם זאת בישראל, כמו בעולם כולו, מתאפיין שוק הביוטק באי יציבות, ולמרות ההשקעות הרבות בתחום, חברות קמות ונופלות בו בתדירות גבוהה. אף על פי שבתקופה שבה המשק כולו עומד בפני האטה לא קל לבודד את הסיבות לקשיים בביוטק, עולה הרושם כי גורם מרכזי לטלטלות בתחום נעוץ דווקא בגורם האנושי. נראה כי בעולם העסקים, הנשלט על ידי מאזנים פיננסיים ושורות תחתונות, דווקא ההון האנושי בביוטק, שמורכב מאנשי אקדמיה ומחקר מהמובילים בתחומם בעולם, הופך לא אחת לחוליה החלשה.
אילה קפלן, יועצת תעסוקתית ומנהלת תחום הביוטק באתוסיה, מצביעה על קשיי ניהול בחברות הביוטק המתפתחות כגורם מרכזי לאי יציבותן. לדבריה, קיים קושי באיתור מנהלים בעלי שיעור קומה שידעו למנף רעיון איכותי וחדשני לכדי מוצר עסקי רווחי. “בתחום מדעי החיים”, אומרת קפלן, “היזם העסקי הוא הרבה פעמים החוקר עצמו, שהופך בהמשך גם למנכ”ל. מתוך הנחה שכל אחד צריך לעסוק במה שהוכשר לו ובמה שהוא יודע לעשות בצורה טובה, נוצרת לעתים קרובות בעיה”. קפלן מוסיפה ומזכירה כי “המפגש בין המחקר האקדמי לעולם העסקים הוא מפגש בעל פוטנציאל אינסופי, אך עם זאת מלא מהמורות בדרך אל ההצלחה העסקית- הכלכלית”.
נראה כי כשלי הניהול ניכרים בכל שלבי התפתחותה של חברה חדשה בתחום. בשלבי המחקר והפיתוח נדרש החוקר-המנהל להנהיג את הצוות שלו לא רק למצוינות אקדמית אלא גם לתפקד כדמות ניהולית. “אנשי מחקר ואקדמיה נהנים מחופש אקדמי ומורגלים אליו”, מסבירה קפלן, “אבל כשאותה תחושה של חופש הופכת בחברה המתפתחת לאידיאולוגיה ניהולית, היא משרה חוסר מיקוד ניהולי-עסקי ועלולה לגרום לבעיות”.
ההתאקלמות בעולם העסקים הופכת אפילו קשה יותר לחוקר-המנהל כשמגיע השלב המיוחל של השיווק. קפלן: “בחברות מדעי החיים, לאחר פיתוח של רעיון מוצלח, מגיע שלב שבו על החוקר לעמוד בפני משקיעים או למכור את החברה. בנקודה זו, פעמים רבות נתקלים החוקרים בקושי, משום שאין להם את הכלים הדרושים לשיווק עצמי יעיל ולהצגת הרעיון בשפה עסקית מתאימה ומפתה”.
פתרונות שונים לקשיים הללו כבר קיימים בשוק. כך, למשל, נעזרים לעתים קרובות החוקרים ביועצים מקצועיים המסייעים בכתיבת התכנית העסקית ובהצגתה בפני משקיעים. עם זאת, ולמרות פריחתו והצלחותיו של תחום הייעוץ, נראה כי לדמויות ניהוליות מו המעלה הראשונה עוד אין תחליף. אפשרות נוספת להתמודדות עם הקשיים היא להמשיך את המחקר והפיתוח עם הצוותים הקיימים, ולייצא את המטה – ההנהלה, השיווק והמכירות – לחברות בינלאומיות בחו”ל. פיתרון זה בהחלט פותח את הדרך להשארתו של רעיון טוב “בחיים”, אך פוגע במידה מסוימת בשאיפה לפתח את תעשיית הביוטק הישראלית בתוך תחומי המדינה. גם הפיתרון המוכר והרווח – מכירת הרעיון בעודו בשלבי פיתוח מתקדמים לחברה גלובאלית בתחום – מציע את אותם הסיכויים, אך מעביר גם הוא את הפעילות, ואתה את הרווחים הצפויים, אל מעבר לים. נראה, לפיכך, כי למרות הפתרונות הקיימים, עולה הצורך גם בפתרונות אחרים, כחול-לבן.
מינוף של רעיון מוצלח לחברה עסקית רווחית תלוי בשילוב של שלושה גורמים. איכות המוצר, שהיא פרי מחשבה אמיצה ויצירתית ותוצר של תהליכי מחקר ופיתוח קפדניים וחדשניים, היא רק שלב אחד בדרך. גם השלב המכריע של שיווק מתאים ובלתי מתפשר של המוצר לא עומד בזכות עצמו. רק בשילובו של הגורם השלישי – ניהול מותאם, מכוון-מטרה ויעיל של פעולות החברה בכללה – יכול רעיון מחקרי מבריק להפוך לעסק מניב. גם ראשי הביוטק הישראלי מסכימים כי השילוש הזה – איכות, שיווק וניהול – הוא המפתח להצלחה. סקר שנערך בכנס ביומד 2008 בקרב מומחים לתחום מדעי החיים בין אנשי תעשיית ההשקעות וההון סיכון בישראל מעלה כי חמש חברות – Medingo, Deep Breeze, Gamida-Cell, BrainsGate, BioCancell – צפויות להצעיד את שוק הביוטק הישראלי קדימה בשנים הקרובות. הסימביוזה המתקיימת בחברות אלה בין יתרונות טכנולוגיים, עסקיים ואסטרטגיים, היא המציבה אותן בחוד החנית של השוק המתפתח.
נראה אם כן, כי הדרך של הביוטק הישראלי להיחלץ מהקשיים ולמצות את הפוטנציאל העצום הטמון שבו עוברת קודם כל בתחום איתור ופיתוח המשאב האנושי. פתרונות מקצועיים בתחום הגיוס וההשמה הם אמצעי יעיל ביותר להתגברות על כשלי ניהול. חברת אתוסיה מציעה רשת מגוונת של פתרונות בתחום ההון האנושי, המסייעים למיצובה של תעשיית הביוטק הישראלית בחזית העשייה העסקית הישראלית. רשת קשרים עניפה ואיכותית, היכרות מעמיקה, לפני ולפנים עם השוק הישראלי, ומקצוענות חסרת פשרות במתן פתרונות בתחום המשאב האנושי מעמידים את אתוסיה כשותפה אמיצה לדרכו של הביוטק הישראלי. גם בעולם שבו הטכנולוגיה מצעידה את העולם בקצב מהיר מאי פעם, עדיין קשה להפריז בחשיבותו של הגורם האנושי. בסופו של דבר, רק האדם הוא שיביא לכולנו את המחר.
לחץ על השמה ביוטכנולוגיה למידע נוסף בתחום!

הרשמה למגזין

להישאר מעודכנים תמיד בכל החדשות והטיפים הכי חשובים בעולם התעסוקה

שדה חובה*

אולי יעניין אותך גם...

תעשיית המכשור הרפואי – ענף בצמיחה

תעשיית המכשור הרפואי נחשבת כיום לתחום בעל פוטנציאל אדיר לצמיחה וגדילה בלתי פוסקת, בין היתר משום היותה חלק מענף הביוטק המתפתח. תחום זה קיבל דחיפה משמעותית באמצע העשור הראשון של שנות האלפיים וכעת נדמה כי הוא מתייצב, משיל את המשקל המיותר ובעיקר מתבגר – לקראת הפיכתו לפרי המבוקש ביותר בעולם ההייטק כולו. חטיבת המחקר של אתוסיה, חברת השמה בהייטק, מעניקה לכם הצצה נרחבת אל מה שעשוי להיות העתיד הטכנולוגי של כולנו.

חיים חדשים בתעשיית מדעי החיים

במחצית הראשונה של 2010 נרשם גידול של 17% בביקוש לעובדים בתחום מדעי החיים וגידול של 30% בביקוש לעובדים בקלינטק

“צריך לפתח תרופות בלוח זמנים מהיר יותר ובעלויות נמוכות יותר”

ראיון עם ד”ר אורן בקר, מייסד ומנכ”ל חברת דיינמיקס פארמצוטיקלס

שחקניות מפתח: חברות הביוטק המבטיחות בישראל

כבר שנים נחשב ענף הביוטק לכוכב העולה של תעשיות העל. כמו בהייטק, גם בתחום הזה נחשבת ישראל למובילה עולמית, מדינה אשר מציגה כמות פטנטים מרשימה במיוחד ונמצאת בצמרת, הן מבחינת ייצור והן מבחינת מחקר ופיתוח.

 

IBM מציגים את הסרט הקטן ביותר בעולם

כשהמדענים של IBM מחליטים ליצור סרט קצר, הם שוברים שיא גינס על הדרך! סרט הסטופ-מושן הקטן בעולם: A Boy And His Atom: The World’s Smallest Movie, הוא תוצר של ננו- פיסיקאים שהחליטו להינות קצת בזמן שהם חוקרים את החלקיקים הקטנים ביותר ביקום.

זרקור ביוטכנולוגי על חברת אבוג’ן – evogene

מחלקת המחקר של אתוסיה מתמקדת בחברת הביוטק אבוג’ן Evogene.