בעיני רבים מאיתנו, פיטורין היו עד זה לא כבר מושג רחוק, זר וערטילאי, שאינו נוגע לנו אישית, אלא – כנראה – לאחרים.
המשבר הכלכלי הנוכחי מאלץ אותנו להתמודד עם מציאות חדשה, מציאות של חוסר ודאות וחוסר יציבות בשוק העבודה. שכירים מפוטרים, חברות נסגרות, הבורסות קורסות, כללי המשחק השתנו בן רגע. רבים מאיתנו ראו עמיתים לעבודה מאבדים את מקומות עבודתם, וחלקנו אף חוו זאת בעצמם. הביטחון התעסוקתי איננו עוד מושג מובן מאליו.
לעבודה ולביטחון תעסוקתי ערך רב. העבודה היא בראש ובראשונה מקור הכנסה: היא מספקת את צרכינו החומריים ומעניקה לנו ביטחון כלכלי. נוסף על כך, לעבודה ערך חברתי ונפשי רב – העבודה מגדירה אותנו, מבטאת את זהותנו, משמשת מקור לגאווה, לשייכות, לתחושת ביטחון ולערך עצמי.
בספרות הפסיכולוגית, אירוע הפיטורין נמנה עם האירועים העלולים לעורר או להיות מלווים במשבר נפשי. משבר נפשי מוגדר כמצב רגשי זמני (הנמשך בדרך-כלל כמה שבועות) של זעזוע וחוסר איזון, הנגרם מאירוע או משינוי בחיים שאנו מתקשים להתמודד עמו. האירוע יכול להיות שלילי (כגון פיטורין) אך יכול להיות גם אירוע שהחברה תופסת אותו כחיובי, דוגמת חתונה או לידה. המשותף לכל האירועים הללו הוא התחושה שדרכי ההתמודדות שלנו, שפעלו בעבר ועזרו לנו במצבים של שינויים או קשיים, אינן פועלות עוד – לפתע אנו מוצאים את עצמנו חסרי אונים ואיננו יודעים כיצד לפעול.
אירוע או שינוי גורמים למשבר נפשי אם הם מערערים את האיזון הפנימי שלנו ופוגעים ביכולתנו להתמודד. כאשר אנו מחזירים לידינו את הסדר והשליטה בחיינו, גם המשבר חולף.
האירוע האחרון שקדם לתגובת המשבר (ה”טריגר” של המשבר) איננו בהכרח אירוע משמעותי או קיצוני. יש שאירוע זה הוא פשוט ה”קש ששבר את גב הגמל”.
אבדן מקום עבודה עלול להיות אירוע כזה, המלווה בחוסר ודאות, בחרדה מפני העתיד ובתחושה של פגיעה בערך העצמי.
תגובות אופייניות בעת משבר באות לידי ביטוי, על פי רוב, באופן רגשי, מחשבתי, גופני, התנהגותי וחברתי. מרבית האנשים מגיבים בכמה דרכים בעת ובעונה אחת, אם כי יש שאחד מאופני התגובה דומיננטי יותר מאחרים.
הפן הרגשי של המשבר הנפשי עשוי להתבטא בבלבול, בחוסר אונים, בבהלה, בחרדה, ברגשות אשמה, בתחושת פגיעות, בבושה, בכעס על העצמי ועל אחרים, בתחושת בדידות או בדיכאון. הפן המחשבתי של המשבר הנפשי עשוי להתבטא בהצפה במחשבות שליליות, בקושי בריכוז, בקושי בקבלת החלטות, בפגיעה בזיכרון, בקושי לדמיין עתיד שונה ובתחושה של הצטמצמות – כאילו דבר אינו מעניין את האדם פרט לאירוע המשבר. הפן הגופני של המשבר עשוי להתבטא בסימפטומים גופניים דוגמת הזעה, דופק מהיר, רעד, ירידה או עלייה בתיאבון, קושי להירדם בלילה או שינה לא רציפה, בחילות, כאבי ראש, כאבי בטן ועוד. הפן ההתנהגותי של המשבר עשוי להתבטא בחוסר שקט, בהתפרצויות בכי, בהתנהגות סוערת או לחלופין באדישות. יש המוצאים את עצמם בוהים שעות ארוכות בטלוויזיה, או חוזרים להתנהגויות התמכרותיות מן העבר שחשבו שהתגברו עליהן (כגון עישון סיגריות, אכילה מופרזת, צריכת אלכוהול). הפן החברתי של המשבר עשוי להתבטא בתחושות של בדידות, בהרגשה ש”אף אחד לא יכול להבין אותי”, “אף אחד לא יכול לעזור לי” או “אני מתבייש לספר”.
משבר נפשי הנובע מקשיים כלכליים, בניגוד למשברים הנובעים מגורמים שברור יותר שהאדם עצמו אינו אחראי להם (כגון מות אדם אהוב), מצריך התמודדות מורכבת, מכיוון שלרוב הוא נתפס ככישלון פנימי. יחד עם זאת, מרבית האנשים מתמודדים עם המשבר בהצלחה באופן עצמאי, תוך שימוש בכוחותיהם הפנימיים ובעזרה מאנשים קרובים.
כיצד, אם כן, להתמודד עם משברים נפשיים בכלל, ועם משבר הנובע מקשיים כלכליים בפרט? להלן כמה עצות שימושיות:
-
חשוב לא להקל ראש. עלינו לפתח מודעות מלאה למצב ולהבין כי אנו מצויים בראשיתה של תקופה מאתגרת, קשה ואולי מתמשכת, הדורשת משאבים רבים – כלכליים, נפשיים, פיזיים וחברתיים.
-
מבחינה כלכלית רצוי לקצץ באופן מיידי בהוצאות מיותרות ולא הכרחיות. זה אולי הזמן גם לעשות סדר בחשבונות הבנק, ולערוך רשימת הכנסות והוצאות כדי לראות מה מצבנו והיכן אפשר לחסוך. מומלץ לעשות זאת תוך שיתוף כל בני המשפחה ורתימתם למאמץ. חשוב שכל בני הבית יבינו, כי התקופה דורשת שיתוף פעולה וריסון כלכלי. אין לדעת מה יהיה משך התקופה, אך כדאי להתכונן מבעוד מועד ולנסות ליצור בסיס כלכלי יציב למשק הבית המשפחתי.
-
רצוי לא לקבל החלטות חשובות או לבצע צעדים קיצוניים בעיצומו של המשבר. בעת משבר שיקול הדעת עלול להיפגע. הפרט מצוי במצב של חוסר איזון וחוסר יציבות, אולי אפילו חרדה, וראיית המציאות אינה תמיד אובייקטיבית. בזמן משבר קיימת נטייה לראות את העולם בצבעי שחור-לבן, ולקבל החלטות קיצוניות שאינן מתבססות על שיקולים רציונליים. רצוי ללכת צעד-צעד ולטפל בכל בעיה בנפרד, לפי סדר עדיפויות וחשיבות הבעיה. לאחר שנפתרה בעיה אחת, ההתייחסות לבעיה אחרת תהיה קלה יותר ותבוא ממקום רגוע ויציב יותר. באופן כללי, מוטב לדחות קבלת החלטות חשובות לתקופה שלאחרי המשבר.
-
במידת האפשר, מוטב לא לקחת על עצמנו אחריות רבה מדי. המערכת הנפשית מצויה בעת משבר תחת עומס רב, קוגניטיבית ורגשית. ההתמודדות אינה תמיד קלה, וגם אם נדמה לנו שאנו מתפקדים היטב, מוטב לא להעמיס על עצמנו מטלות נוספות היוצרות “רעש” במערכת. בתקופה כזו יש לנוח ולאגור כוחות.
-
חשוב לא להיות ביקורתיים כלפי עצמנו. אין טעם בהלקאה עצמית ובשיפוטיות. אפשר שיש מקום לחשבון נפש, אך בעוד שביקורת עצמית בונה היא רצויה, הלקאה עצמית אינה רצויה ואינה מועילה. יש לקבל את המצב הקיים ולהבין כי מצב זה נורמלי וכי כמונו יש רבים אחרים. עלינו להבין כי יחלוף זמן בטרם יעבור המשבר, ובזמן זה עלינו לנהוג בעצמנו בסבלנות ובסלחנות.
-
כדאי לשתף את הקרובים לנו. אנשים רבים הסובלים ממשבר חשים כי אינם מעוניינים בקרבת אחרים וכי אף אחד לא יוכל להבין אותם. אך לשיתוף אנשים הקרובים לנו בקשיים העוברים עלינו יש ערך רב. לעתים עצם ההזדמנות “לשפוך את הלב”, לשתף ולחוש כי יש מי שמקשיב ודואג לנו היא עזרה רבה וחשובה. יתרה מזו: אם נשתף את הקרובים לנו, אפשר שנגלה כי גם הם עברו חוויות דומות ויוכלו לסייע לנו מניסיונם.
-
רצוי להימצא בסביבה בטוחה, חיובית ורגועה. סביבה כזו תסייע לנו לחזור למצב של איזון, יציבות ושקט נפשי. חשוב לנסות ליצור שגרה ברורה, אשר תעזור לנו להסדיר את מחשבותינו, ותשמש בסיס שממנו נוכל לפעול ביתר קלות.
-
חשוב למצוא דרכים לשימור הערך העצמי. עיסוק בפעילויותהאהובות עלינו יסיח את דעתנו מעט מהקשיים וישפר את מצב רוחנו. זה הזמן להיפגש עם ידידים, לטפח קשרים חברתיים, לפתח תחביבים חדשים. למרות הקושי הכלכלי, כדאי לשקול הרשמה לקורס שתמיד חלמנו עליו, ליהנות מחוג יוגה, ציור או ריקודים לטיניים… כל דבר אשר ירומם את הנפש.
-
נסו לשמר ולפתח רשתות חברתיות. לא מן הנמנע כי העבודה הבאה שלכם תגיע דרך חבר או מכר. חשוב לנסות ליצור קשרים חברתיים חדשים או לטפח קשרים קיימים עם עמיתים. אחד היתרונות של תקופת מיתון כזו הוא שאיננו לבד, וגם למפוטרים אחרים יש זמן להיפגש. לקשרים חברתיים כאלו ערך רב הן במובן הנפשי, בשל תחושת השיתוף, והן במובן הפרקטי. כדאי לשקול דרכים אפשריות לשיתוף פעולה עם עמיתים ולעזרה הדדית.
-
חשוב לזכור – גם תקופה זו יכולה לתרום להתפתחות המקצועית והאישית. צעד כזה עשוי להיות קשה מבחינה כלכלית, אך תקופה כזו בהחלט מתאימה להתפתחות מקצועית, לשדרוג באמצעות קורס או לימודים. חקרו את השוק ונסו לאתר מהם התחומים המבוקשים ובאילו דרכים תוכלו לחדור לתחומים אלו. חשבו כיצד תוכלו להגדיל את האטרקטיביות שלכם בשוק העבודה. אל תהססו לנצל כל מקור ידע – עמיתים, בוסים לשעבר, יועצי השמה.
לסיכום -פיטורין הם אמנם סוג של משבר, אך יש אנשים שלדידם המשבר הוא פרשת דרכים קיומית, בעוד שאחרים חווים אותו כמשבר מינורי. למרות הקשיים, אפשר לראות בפיטורין גם אירוע שאפשר לצמוח בעקבותיו ולמצוא בו את החיוב.
חשוב לזכור כי פיטורין מביאים את האדם אל פרשת דרכים בחייו. זוהי אולי הזדמנות חד-פעמית לשאול שאלות קשות על מה שברצוננו לעשות באמת. חפשו את ההזדמנויות שנפתחו מפני שפוטרתם: האם הפיטורין מאפשרים לכם להיות עצמאיים? לעשות הסבה מקצועית?
פיטורין יכולים גם להוות נקודה מעצימה מבחינה אישית, אם נדע ללמוד ולהתפתח בעקבות “חוויה” זו. האם למדנו, בעקבות הפיטורין, לקחת אחריות על הסיבות שבגללן פוטרנו? אם נדע לקחת אחריות על מעשינו, נשיג שליטה טובה יותר בחיינו, ושליטה זו תאפשר לנו להתאושש ולהמשיך להתקדם. נסיבות אשר אינן תלויות בנו, מצד אחר, יש לדעת לקבל, ולהבין כי ישנם גורמים חיצוניים שאין ביכולתנו לשלוט בהם. אנשים המסוגלים לכך יכולים להפיק מתוק מעז.
חשוב לזכור כי בסופו של דבר, אנו יכולים להסתמך רק על עצמנו. המוטיבציה הפנימית שלנו היא שתניע אותנו לקראת יציאה מהמשבר, ואיננו יכולים להסתמך על אחרים שיחדירו בנו אותה. האמינו ביכולותיכם!
המאמר מאת: כרמית דוד,
לחץ על – חיפוש עבודה – למידע על משרות פנויות!
