כפתור סגירה

כתבה בנושא רואים לך בעיניים: ריאיון עם עודד מלמד, מנכ”ל Altair Semiconductor

בעסקים, כמו בשאר תחומי החיים, נראה שמה שקובע בסופו של דבר הוא המבט בעיניים. ריאיון עם עודד מלמד, מנכ”ל חברת הסטרט-אפ הישראלית המצליחה Altair Semiconductor, שמספר על החלום ועל הדרך הפתלתלה אליו

 

עד שנת 2012 נעבור כולנו לגלישה באינטרנט במכשירים ניידים, מבטיח עודד מלמד, מנכ”ל חברת Altair Semiconductor. לפני שלוש שנים הקימו מלמד ושני שותפיו, יוצאי T, את החברה המפתחת פתרונות סיליקון לשוק הדור הרביעי במכשירים הניידים. היום, כשלושה חודשים אחרי חתימת עסקת ענק עם מפעילת הסלולר הרביעית בגודלה ביפן, מספר מלמד על האדג’ הטכנולוגי ועל כושר הריצה למרחקים ארוכים, עליהם חייבים לשמור בדרך אל החלום.
                                                            
איך הגעת להיות יזם?
רציתי לעשות משהו חדש. סביבת הקורפורט היא טובה, מלמדת מאוד, ויש בה המון אתגרים, אבל הגיע רגע בו רציתי לעשות משהו שבו יש לי שליטה יותר טובה על מה נעשה ואיך נעשים הדברים.
 
מתי הבנת ש’עשית את זה’?
לכל יזם יש כמה ציוני דרך חשובים. ציון הדרך הראשון הוא התכנון – זיהוי הכיוון שבו אתה רוצה ללכת כיזם. אבל ציון הדרך המרכזי והחשוב ביותר הוא גיוס ההון. אם אתה לא מצליח בשלב הזה, תישאר תקוע עם הרעיון בלי הרבה אופציות לקדם אותו. כך שלמעשה, ציון הדרך הראשון הוא לצאת עם הרעיון, לשכנע את המשקיעים עם החזון שלך ולגייס את הכסף. ברגע שעברת את זה, אתה לא רק חולם, אלא הולך לממש את החלום.
אנחנו סיימנו, עזבתי את טקסס באפריל 2005, וחצי שנה לאחר מכן התחלנו בהקמת החברה עם כסף שגויס ממשקיעים מקומיים.
מה הייחוד של החברה שלך? מה הסיבה המרכזית להצלחה שלכם?
לדעתי, הסיבה העיקרית להצלחה של אלטייר היא ייחודיות הטכנולוגיה שאנחנו מציעים. החברה שלנו מצליחה כי הצלחנו לפתח טכנולוגיה שמאפשרת להתמודד עם מגוון הסטנדרטים של עולם הדור הרביעי של ה- wireless, תוך צריכת הספק נמוכה בצורה דרמטית מכל מה שקיים היום בשוק.
מהם הדברים החשובים בעיניך כשאתה קורא תכנית עסקית או כאשר מגיע אלייך רעיון חדש?
רעיון חדש נמדד על פי שלושה פרמטרים: השוק, הטכנולוגיה והאנשים. השוק קודם לכל, במיוחד בעולם הסמיקונדוקטור שדורש המון משאבים כספיים, חשוב לבדוק האם השוק באמת גדול, ולא שוק נישתי. חייבים להתמקד בשוק שמצדיק השקעות גדולות כאלה. הפרמטר השני הוא הרעיון – האם הרעיון מביא בשורה חדשה? האם יש לו סיכוי להתמודד עם טכנולוגיות מתחרות או עם פתרונות אחרים של מתחרים? השלישי הוא האנשים –  צריך להסתכל ליזמים בעיניים. זו לא חוכמה לבוא עם רעיון מבריק ולאחר חודשיים להתעייף ממנו. צריך להרגיש אם ליזמים יש את הכוח, את הדרייב, את האנרגיה להתמודד עם האתגר. זה מאמץ גדול מאוד וצריך להרגיש שלאותו יזם את האנרגיות להתמודד איתו.
איך אתה מציע לפנות לקרנות הון סיכון? מה לדעתך מושך או לחילופין מרתיע משקיעים בעסק חדש?
בדיוק אותם שלושה אלמנטים: השוק, הטכנולוגיה והאנשים. הרבה מקרנות הון הסיכון אומרות שלעתים קרובות הן משקיעות גם אם הן סבורות שיש סיכון בשוק או שהרעיון לא סגור עד הסוף, וזאת אם הם מאמינים שהיזמים שעומדים מולם יהיו מסוגלים להוביל חברה. קרנות הון הסיכון יודעות שבחיי חברה יכולים להיות המון שינויים, והיזם צריך להיות מסוגל להסתגל לשינויים האלה. גם אם התחלת בנקודה X ופניך מועדות ל-Y, לא בטוח שהדרך תהיה בדיוק מ-X ל-Y. יכול להיות שבדרך תעבור גם במקומות אחרים, או תפנה למקומות אחרים. לכן, בשביל להגיע בסופו של דבר, צריך הרבה כוח רצון ויכולת דחיפה.
מי לדעתך בעל סיכוי טוב יותר להצלחה – מי שיש לו רעיון מבריק ומחליט לממש אותו, או מי שיש לו רקע עסקי קודם ובעזרתו הוא מאתר רעיון ש”יניע” עסק?
לדעתי הרקע העסקי הוא חובה. מבחינה סטטיסטית הוא חשוב יותר מרעיון טוב. אמנם ישנן גם לא מעט דוגמאות הפוכות – אנשים שהגיעו בלי שום רקע או ניסיון עם איזשהו רעיון מדהים, והצליחו לעשות דברים מדהימים. אבל על פי רוב, יותר חשוב הניסיון מאשר אותו רעיון ראשוני, ולו בגלל שלא תמיד אתה מסיים בנקודה שאליה תכננת להגיע. יזמים צעירים עם רעיון מבריק לפעמים מתקשים להיפרד ממנו, ואין להם הניסיון או הבגרות הנדרשת כדי לעשות את האדפטציות המתאימות. אבל חשוב להבין שזו לא מסקנה גורפת. מה שחשוב הוא השילוב: צריך שיהיו גם הניסיון, גם היכולת לדחוף את הדברים, וגם הבשורה החדשה.
לאילו כיוונים פונה לדעתך שוק ההייטק בימים אלה? איפה לדעתך יהיה השוק בעוד עשר שנים?
אני חושב שהשוק ימשיך להיות מפוקס מאוד בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות וחדשניות. בישראל אין היום מקום לחברות “me too” – חברות שעושות בדיוק מה שחברות בהודו או בסין עושות, כי אנחנו לא מסוגלים להתחרות בחברות האלה מבחינת עלויות הפיתוח. לכן, אנחנו חייבים לדאוג להמשיך להיות בחזית הטכנולוגיה. לחברות במזרח אסיה ואירופה ייקח שנים להגיע לאיפה שאנחנו נמצאים היום מבחינת החדשנות הטכנולוגית. חייבים להמשיך ולשמור על האדג’ הטכנולוגי הזה. 
אם היית צריך לבחור השקעה אחת בלבד, מה היה הכיוון שבו היית בוחר ללכת כיום?
הכיוון שאלטייר הולכת בו.
איפה אתה רואה את עצמך עוד עשר שנים מהיום?
באלטייר. אלטייר תהיה אז חברה הרבה יותר גדולה, ותתרחב גם לתחומים אחרים. קשה לומר שאני יודע לאן בדיוק. מי שיש לו היכולת להבין היום מה בדיוק הולך להיות עוד עשר שנים, מצבו טוב.
לקבלת טיפים נוספים לחץ על – ניהול קריירה

הרשמה למגזין

להישאר מעודכנים תמיד בכל החדשות והטיפים הכי חשובים בעולם התעסוקה

שדה חובה*

אולי יעניין אותך גם...

העולים החדשים שנמלטו מאוקראינה יכולים להשתלב במגוון תפקידים בתעשייה

הפתרון למחסור בעובדי הייטק יכול להגיע ממקום לא צפוי

רבים מהעולים החדשים שנמלטו מאוקראינה משכילים ומיומנים. הם יכולים להשתלב במגוון תפקידים בתעשייה, שמשוועת לכוח אדם איכותי

תעשיית הגיימינג בישראל 2022

שרדה את הקורונה ומשגשגת: תעשיית הגיימינג בישראל 2022

למי שרוצה להפוך את התחביב של שעות הפנאי לעבודה מכניסה, מציעה תעשיית ההייטק הישראלי את תחום הגיימינג. הנה כל מה שתצטרכו לדעת אם החלטתם לחפש עבודה בתחום.

בוגרי היחידות הטכנולוגיות שומרים על יתרון וממשיכים להוביל את רמות השכר בהייטק הישראלי

בוגרי היחידות הטכנולוגיות שומרים על יתרון וממשיכים להוביל את רמות השכר בהייטק הישראלי

בהמשך לגדילה האדירה בהיקף ההייטק הישראלי, יוצאי 8200 ודומותיה ממשיכים לבלוט כמועמדים מועדפים וכשחקני מפתח . נתונים חדשים מראים כי ביותר ממחצית מהיוניקורנים הישראליים , המייסדים יוצאי יחידות טכנולוגיות ופערי השכר ההתחלתי הינם לטובת בוגרי יחידות אלה ( פערים המגיעים עד ל-45% בחלק מהתפקידים ).

תעשיית הסמיקונדוקטור 2021

תעשיית הסמיקונדוקטור 2021

בישראל מועסקים כיום 38,000 עובדים בתעשיית הסמיקונדוקטור.
רוב העובדים בתעשייה הינם מתחום הפיתוח וההנדסה מארגונים וסטרטאפים המפתחים שבבים לתעשיות הרכב, תקשורת דור חמישי (5G), הרובוטיקה, אחסון ולכל מוצרים ויישומים הדורשים כיום טכנולוגיות מתקדמות בתחום מציאות מדומה, ראייה ממוחשבת, IOT ובינה מלאכותית.

כיצד מיזוגי ה-SPAC משפיעים על יתר החברות בתעשיית ההייטק

צל כבד: כיצד מיזוגי ה-SPAC משפיעים על יתר החברות בתעשיית ההייטק?

לאחר סיום הרבעון הראשון של 2021, כבר ברור שגל הנפקות ה-SPAC ממשיך לשטוף את וול-סטריט ושסטארטאפים רבים מישראל מתכוונים להצטרף לחגיגה. איזו השפעה יש לכך על הארגונים שאינם מתכננים הנפקה בקרוב, האם הם נשארים מאחור או שמדובר בכלל בבועה שתתפוצץ? נירה קירקיריוס בטור אישי

כיצד השפיעה הקורונה על הנשים בתעשיית ההייטק?

כיצד השפיעה הקורונה על הנשים בתעשיית ההייטק?

In which fields was there an increase in the percentage of women compared to men, how many women joined the circle of job seekers in the last year and what is the field that creates new opportunities for professional women? Recent data on the Israeli high-tech market reveal a surprising picture