לא אבא עשיר, לא משקיע נדיב, אלא ההמון

אתוסיה השמה בהייטק מאפשרת לכם הצצה למהפכה המתהווה של אתרי גיוס הכספים (crowdfunding / crowdsourcing) והקשר לעולם ההייטק.

בחייה של חברת הזנק (סטארט-אפ) ישנם כמה שלבים. אחד הארוכים שבהם הוא גם אחד הראשונים וההתחלתיים ביותר - שלב גיוס הכספים. בשלב זה, הוגי הרעיון צריכים לחפש בעל הון שיסכים לשמוע את משנתם ובעקבות זאת, להשקיע בפרויקט סכומי כסף נדיבים. סכומי הכסף הללו, הם שמהווים ברוב הפעמים את הדלק הראשוני לדחיפתה של החברה קדימה. אך מה אם היינו אומרים לכם, שהיום לא חייבים לחפש את אותו משקיע נדיב או להודות לאל על כך ש'פינק' אתכם באבא עשיר?

חטיבת המחקר של אתוסיה, חברת השמה בהייטק, עורכת לכם היכרות עם תופעת אתרי גיוס הכספים, ה- crowdfunding (מוכרים גם בשם Crowdsourcing) ומגלה איך כל זה קשור לעולם ההייטק.

 

להיעזר בכוחו של ההמון כדי לצעוד קדימה

זה לא סוד שרעיונות גדולים זקוקים לרוב לכסף גדול, שסטארט-אפ יכול לקום וליפול על מידת ההשקעה הכספית בו וכשאדם עם רעיון, מוצלח ככל שיהיה, לא מוצא משקיע מתאים, דינו של הרעיון נחרץ ברוב המקרים. כך התרגלנו מזה שנים ועל כך מתבססת כל חברת הזנק בעולם הייטק (וגם מחוצה לו) - עד כדי כך שהיום ישנם משקיעים, ה'מלאכים', שזהו חלק מתפקידם: לפגוש יזמים עם רעיון מעניין ולהחליט האם להשקיע בהם.

 

אך לצורה בה העניינים הללו מתנהלים, יש כמובן צדדים כואבים. מדוע אדם עם רעיון לא יכול להגשים ולהוציא אותו לפעול, רק משום שאין לו מספיק כסף? הרי אותו רעיון יכול להיות מהפכני ולשנות את חיי כולנו. לא ראוי שנעניק לו לפחות צ'אנס קטן?

כאן נכנסים לתמונה אותם אתרים ייחודיים, ה- crowdfunding או אתרי גיוס ההמונים בעברית. הם, למעשה, שמים את המפתחות אצלנו, הציבור ומאפשרים לנו להחליט לאילו רעיונות ניתן הזדמנות להצליח. אהבתם את הרעיון? הצהירו שתהיו מוכנים להשקיע בו. כל השקעה כזו תקרב אותו אל היעד.

 

אתר גיוס ההמונים אינדיגוגו

 

רעיון גאוני עם פוטנציאל עצום

אם עסקנו ברעיונות גדולים שיכולים לשנות את חיינו - הרי שמימון ההמונים הוא בדיוק אחד כזה. ומה שיפה בו יותר מכל, הוא הפשטות שבו. קחו, לדוגמא, אלפיים איש ושכנעו כל אחד מהם לתרום לכם עשרה שקלים. מבלי להתאמץ כמעט, הצלחתם לגייס 20 אלף שקלים שישמשו אתכם להוצאת כל פרויקט שתרצו אל הפועל. מבחינתכם, מדובר בסכום פנטסטי. מבחינת המשקיעים, אלו רק עשרה שקלים.

נתון נוסף ממחיש את העוצמה שיש לשיטה הזו: על פי כלכלנים אמריקאיים, 1% מנכסיהם של תושבי ארה"ב בלבד, שווה ל-300 מיליארד דולר. אם כולם ישקיעו את האחוז הזה במיזמים חדשים דרך אתרים כאלו, הכלכלה העולמית פשוט תפרח.

 

כמובן שבפועל זה לא כל כך פשוט: כל אדם אשר רוצה לגייס כספים דרך האתרים הללו, צריך להציג אותם לציבור הרחב (או יותר נכון - לגולשי האתרים ולמי שנחשף לפרויקט) ולקבוע מחיר יעד אליו הוא רוצה להגיע תוך פרק זמן מסוים. אם הצליח להשיג את היעד - הכסף שלא. אם לא - הניסיון נכשל ושום פעולה כספית לא מבוצעת. כל כך פשוט, כל כך נוח, וכמו תמיד: איך לא חשבו על זה קודם?

 


אתר קיקסטארטר - נחשב כיום לאחר המובילים בתחום

 

כמו גיוס כספים בעולם ההייטק, גם כאן צריך מחשבה, יוזמה ואורך רוח

כאמור, הרעיון הגאוני הזה כולל גם כמה וכמה מכשולים שצריך לעבור בדרך. ראשית, יש להתייחס לעניין כמו תכנית עסקית של ממש: לוודא, עוד לפני הגשת הפרויקט, שהסכום אותו יבקש יוזם הרעיון באמת יספיק כדי להפוך אותו לממשי; לקחת בחשבון את כל הגורמים, כדי שלא יתגלה בהמשך כי יש צורך בגיוס כספים נוסף; לנסות ולנתח את הסיכויים לאסוף את כל הכסף (על אף שמדובר בהשערה בלבד) ועוד.

מלבד זאת, אדם אשר מעוניין להעמיד את הפרויקט שלו ל'משפט ההמונים', נמצא למעשה בפגישה מול משקיע בעל אלפי פרצופים, איל הון מכובד אותו עליו לשכנע בצדקת הרעיון. לכן, עליו להקפיד על כמה עקרונות:

 

רעיון טוב: הבסיס לכל העניין. אם הרעיון לא נתפס כחשוב, חדשני ובעל תועלת אמיתית, איש לא ישקיע בו.

הסבר משכנע: הרעיון הוא לא העיקר, כפי שכבר אמרנו. חשוב להציג אותו כמו שצריך, להסביר לקהל מדוע כדאי להשקיע בו ולהעביר מסר קצר וקולע.

הצגה נכונה: המסר הקצר והקולע מועבר בוידיאו, בצורה גרפית מיוחדת או על ידי טקסט מגובש - כל דבר שיציג את הרעיון בצורה הטובה ביותר.

הפצה חכמה: העליתם את הרעיון לאתר, וזה יפה. אבל מלבד גולשיו - מישהו מכיר אותו? חשוב להפיץ את הבשורה בכל מקום אפשרי, כאשר הרשתות החברתיות הן כמובן הפלטפורמה המומלצת מכל.

 

חשוב לזכור שכיום ישנן כמה שיטות לגיוס המונים: גיוס ללא תמורה, אשר מיועד לרוב לטובת סיוע לנזקקים או לחולים; גיוס תמורת מתנה או צ'ופר אשר קשור למיזם עצמו; גיוס כהלוואה, תמורת הבטחה להחזר החוב עם ריבית; גיוס תמורת מניות או נתח מהמיזם עצמו.

 

 

 אתר headstart הישראלי

 

את מחסום הגודל כבר פרצנו מזמן

בתחילה, אתרים אלו 'אירחו' בעיקר מיזמים מעולם האומנות והחיים הפרטיים - אנשים שביקשו לכתוב ספר ולהוציא אותו לאור, זמרים שגייסו כספים כדי להוציא אלבום חדש ועוד. אבל, אם חשבתם שזהו אופי האתרים הללו גם היום, כדאי שתחשבו שוב.

 

ראשית, כבר בשנת 2012 התחזיות דיברו על גיוסי כספים בהיקף של כמעט שלושה מיליארד דולרים באתרי הגיוס השונים; יותר ויותר מיזמים שהועלו לאתרים אלו בשנתיים האחרונות (כפי שמייד תראו) מגיעים מעולמות טכנולוגיים מובהקים; מיזם אשר נקרא Pebble, גייס לבדו מעל 10 מיליון דולרים. אלו נתונים שמתאימים לכל סטארט-אפ באשר הוא, ממש כמו למיזם אומנותי או רעיון אישי.

 

כדי לשכנע אתכם באמת, הנה מספר דוגמאות למיזמים טכנולוגיים מוצלחים שעשו זאת בגדול, באמצעות אתרי ה- crowdfunding:

שעון ה- Pebble: אותו הזכרנו קודם, אשר מבוסס על מסך דיו שפועל בצורה אלקטרונית, גייס מעל 10 מיליון דולרים. הביקוש היה כל כך גדול עד שפס הייצור של החברה קרס לתקופה מסוימת.

Form 1: מדפסת תלת מימד שהציבה את יעד הגיוס על 100 אלף דולר וגייסה כמעט שלושה מיליון.

נאנו לווין: רעיון של חברת SkyCube שמטרתו לשלוח אל החלל לוויין קטן ('על גבו' של לווין גדול) ולשדר תמונות לבעלי סמארטפונים, במטרה לקרב את החלל גם לאדם הפרטי. הרעיון הזה גייס מעל 115 אלף דולר, כשבמקור המטרה הייתה צנועה: 82 אלף דולרים.

Manifold Clock: או 'שעון המניפה' - פיתוח ישראלי שמציג את השעה בצורה ססגונית ותלת מימדית. הציב יעד של כ-15 אלף דולרים, ואסף כפול מזה ויותר.

הדיסק של דיוויד ברוזה: אמנם לא מיזם מתחום הייטק, אך בהחלט מעניין. הזמר הידוע אסף כ-65 אלף דולרים להוצאת דיסק חדש וצ'יפר את המשקיעים, לפי מידת השקעתם, במכתב תודה אישי, בדיסק החדש ואף בהופעה וארוחה עם חברי הלהקה בסיומה.

 

הפרט שכדאי מאוד לשים לב אליו הוא שכיום, גם חברות קיימות ופעילות משתמשות בכלי הנפלא הזה כדי לקדם רעיונות חדשים. התחום הזה רק הולך ומתפתח, ולמרות שאינו יכול להוות תחליף מלא להשקעות בעולם ההייטק, יש בו כדי לסייע להרבה מאוד חברות הזנק בצעדיהן הראשונים בשוק.

 

למאמרים נוספים על תעשיות ההייטק, ביוטק וקלינטק מאת יחידת המחקר של  חברת השמה בהייטק אתוסיה - לחצו כאן.