חברת דיינמיקס פארמצוטיקלס (Dynamix Pharmaceuticals), שהוקמה בתחילת 2009, מפתחת תרופות מקוריות חדשות לסרטן ולמחלות אוטואימוניות. דיינמיקס משתמשת בטכנולוגיה ממוחשבת ייחודית כדי לפתח תרופות חדשניות במהירות וביעילות, ויש לה הסכם שיתוף פעולה עם טבע, לפיתוח ולשיווק התרופות העתידיות. עם שש תרופות בקנה, דיינמיקס מצטיירת כאחת החברות בעלות הפוטנציאל הגודל ביותר בתעשיית הביומד הישראלית. דיינמיקס הוקמה על ידי ד”ר אורן בקר, המשמש מנכ”ל ונשיא החברה.
מה היו התחנות בקריירה שלך?
גדלתי בבית מחקרי. אבי הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית ואמי הייתה אוצרת במוזאון ישראל, כך שגדלתי על מחקר טהור. עשיתי דוקטורט בפיסיקה-כימית תיאורטית באוניברסיטה העברית בירושלים, ואח”כ נסעתי לאוניברסיטת הרווארד שבארה”ב לפוסט-דוקטורט בביופיסיקה חישובית. עם שובי לארץ הקמתי קבוצת מחקר באוניברסיטת תל-אביב וכיהנתי כפרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד. בשלב מסוים הבנתי שזה לא מספיק עבורי, ורציתי שתוצר העבודה שלי יתרום תרומה מוחשית בעולם ולא יבוא לידי ביטוי רק במאמרים. כשהייתי באוניברסיטת תל אביב, הקדשתי הרבה מעבודת המחקר לפיתוח שיטות בעלות פוטנציאל יישומי בתחום גילוי התרופות.
בשנת 2000, כשהרגשתי שהשיטות שפיתחנו במעבדתי בשלות דיין, הצטרפתי לשני יזמים נוספים – פרופ’ חיים אביב וד”ר סילביה נוימן – והקמנו את חברת פרדיקס (Predix), שבסיסיה היו בישראל ובארה”ב, ושעסקה בפיתוח מהיר של תרופות. ואכן, תוך חמש שנים בלבד נכנסו חמש תרופות חדשות פרי פיתוחה של החברה לשלב המחקרים הקליניים בבני אדם. החברה הצליחה מאוד ונמכרה בשנת 2006 לחברה אמריקאית באקזיט נאה של 125 מיליון דולר.
לאחר מכירת פרדיקס עזבתי את החברה והקמתי חברה חדשה, דיינמיקס, שבה רציתי ליישם את התובנות, הניסיון והידע שרכשתי בחברה הקודמת. הצלחנו לגייס 10 מיליון דולר בשיא המשבר. חלק מהסכום גוייס מקרן מדיקה 3 (בניהול אופל ונצ’רס) וחלק מחברת טבע. כבר עם הקמת החברה חתמנו על הסכם מסחור עם טבע על חלק מהמוצרים שבצנרת שלנו.
מטרת החברה היא לפתח תרופות אתיות חדשות. אנו מתמקדים בשני תחומים רפואיים: תרופות לסרטן ותרופות למחלות אוטו-אימוניות. באופן ספציפי, אנחנו מתמקדים בתרופות הפועלות על משפחה של ‘חלבוני מטרה’, שהם אנזימים מסוג ‘קינזות’ והם אחראים על התקשורת (העברת אותות) בתא. התא הסרטני מקבל ללא הפסק שדרים המעודדים אותו לגדול, ומטרתנו היא להתערב בתהליך הזה של העברת השדרים וכך לעצור את התהליך הסרטני. אמנם הקונספט של ההתערבות בתהליך הקינזות כבר קיים, אולם הייחודיות שלנו היא בכך שאנחנו מפתחים תרופות שישפיעו על קינזות חדשות הפועלות במסלולי תקשורת שונים מאלה המוכרים היום.
הטכנולוגיה שלנו משלבת טכנולוגיה חישובית, שמאפשרת לעשות חלק ניכר מתכנון התרופות באמצעות המחשב, עם עבודה ניסיונית במעבדות הכימיה והביולוגיה. על אף שרעיון השימוש במחשב לפיתוח תרופות אינו חדש, עד כה נתקל מימושו בבעיות רבות. אחד ממוקדי הבעייתיות נעוץ בכך שחלבוני המטרה הם מאוד דינמיים ומשנים את צורתם תדירות. בפרט, המבנה התלת-מימדי שלהם משתנה בנוכחות התרופה, דבר המעצים את מורכבות הבעיה. הטכנולוגיה הייחודית שלנו מאפשרת להתמודד עם התנועתיות הזו, ולכן היא מהווה למעשה את הדור הבא של פיתוח תרופות באמצעות מחשב.
הטכנולוגיה הזו נותנת לנו יתרון תחרותי ומאפשרת פיתוח תרופות בקצב הרבה יותר מהיר ובעלות נמוכה יותר מן המקובל בתחום. בכך היא מאפשרת לחברה לבנות צנרת תרופות מקור הכוללת מספר מוצרים, אסטרטגיה שמהווה את הכלי העיקרי לניהול סיכונים בפארמה.
תחום נוסף שאנחנו מתמקדים בו הוא גישה חדשנית לטיפול בסרטן הכרוכה בהתערבות בתהליכי צריכת האנרגיה של התא הסרטני. מתברר שצריכת הסוכר של גידולים סרטניים רבה יותר מזו של תאים בריאים. אנחנו עובדים על חלבון מטרה שהוא השוער המווסת את ‘התקציב האנרגטי’ של התא. מאחר שהתא הסרטני מפעיל מנגנון רדום המסיט את התקציב האנרגטי שלו לטובת ייצור עודף של אבני בניין הנחוצים לו לצורך גידולו, מטרתנו היא לפתח תרופה שתגרום לחיווט מחדש של התהליך. כלומר, אנו בעצם “מרעיבים” את התא הסרטני ועוצרים אותו מלגדול. זו גישה חדשנית מאוד ויש לנו כבר תוצאות מעניינות ביותר. בסה”כ יש לנו שישה מוצרים בשלב פיתוח.
מה אתה יכול לספר על עובדי החברה?
בחברה עובדים 20 איש ואישה, שבאים מדיסציפלינות שונות של מחקר ומעבדה. אנשי מעבדה ניסיונית לצד אנשי מחשבים ותיאוריה, כימאים לצד ביולוגים, כמו גם אנשי תפעול ואחרים. אנו מקפידים מאוד על תהליך גיוס זהיר, שכן חשוב לנו לקבל רק את הטובים ביותר, כאלה שיוכלו לתרום מן הידע שלהם וממרצם להצלחת החברה. ככלל אני מעדיף לגייס אנשים בעלי ניסיון מחקרי ותעשייתי כאחד, אולם בחלק מהמקרים אנחנו מגייסים עובדים בעלי ניסיון מחקרי בלבד. בתחום הביו-פארמה יש ערך מוסף גדול לניסיון.
מה משך אותך לתפקיד?
מושך אותי השילוב של מדע, ניהול ועסקים. האפשרות לפתח תרופות חדשות תוך אימוץ שיטות טכנולוגיות וניהוליות חדשות מלהיבה את הדמיון. בפרט אם באמצעות הגישה הזאת אפשר להגשים את היעדים בלוחות זמנים מהירים יותר, בעלויות נמוכות יותר ומבלי להתפשר על הרמה המדעית. כידוע תעשיית התרופות העולמית מצויה במאמץ התייעלות מתמיד. התעשייה הגלובלית צריכה ומנסה לשפר את עצמה כל הזמן. גם אני הקטן שואף לתרום למאמץ זה ולהציע דרך אפשרית אחת כיצד ליעל את תהליך פיתוח התרופות. מאחר שקשה להטמיע גישות חדשות בארגון קיים אני מוצא את עצמי פונה לייזום חברות חדשות שבהן יש לי יכולת להטמיע את הגישה האמורה.
מה האתגר הכי גדול שהתמודדת איתו?
חברת תרופות מהווה אתגר מתמשך. בכל רגע ורגע יש אתגר פיתוחי, אתגר מימוני ואתגר ניהולי. החיים בחברה כזו הם התמודדות יומיומית. אנו נדרשים כל הזמן לקבל החלטות על בסיס מידע חלקי. במצבים כאלה של אי ודאות חשובים הניסיון, הידע והאנשים הטובים, שכן בכל שלב ושלב יש לקחת סיכונים מחושבים ולקבל החלטות משמעותיות.
חלק מהיופי בהקמת ארגון חדש הוא היכולת להטמיע את התרבות הארגונית שמאפשרת לעמוד ביעדים. הניהול הוא אחד הגורמים החשובים התורמים להצלחת חברות מהסוג הזה. פיתוח תרופות הוא תהליך אינטגרטיבי, המחייב אנשים מיותר מעשר דיסציפלינות שונות לעבוד יחד – כימאים, ביולוגים, מדענים חישוביים, טוקסיקולוגים, רופאים, אנשי ייצור ועוד. על המנהל לגרום לכל אחד ואחד מהם לראות את טובת המערכת, להבין את השיקולים הכלליים ולעבוד למען התקדמות הפרויקט ולהצלחתו.
מובן שהעבודה נעשית בצוותים בין-תחומיים. אנחנו משתדלים ליצור סביבה הגורמת לכל אחד ואחד לצאת ‘מאיזור הנוחות’ שלו ומאתגרת אותו באמצעות אינטראקציות בין-תחומיות. נקודת מפגש זו, והמתח הבונה המתהווה עקב כך, מספקים סביבת עבודה יצירתית ופוריה. הקצב הופך לקצב אחר, מהיר יותר, ויעדים שאפתניים נעשים אפשריים. ברי שהמדענים בחברה צריכים להיות בעלי רמה גבוהה כדי להתמודד עם הסביבה המאתגרת הזו. ברם העמידה באתגרים מזינה את חדוות העשייה.
מה החזון שלך? איפה תהיו בעוד חמש שנים?
החזון שלי הוא להקים חברת תרופות בינלאומית עצמאית שמרכזה בישראל. מטרתנו לפתח את התרופות שלנו, בין אם לבד ובין אם בעזרת שותפים, עד לשלבים מתקדמים ולהביא אותן לשוק, לחולים הזקוקים להן. האסטרטגיה שלנו מבוססת על שיתוף פעולה מחד ופיתוח עצמאי מאידך, וזאת על בסיס קו מוצרים רחב.
איך אתה רואה את התקדמותה של תעשיית מדעי החיים הישראלית?
בסך הכול אני חושב שהתעשייה שלנו מתקדמת יפה מאוד. יש בארץ לא מעט אנשים שצברו ניסיון ברמות שונות ולכן ניכרת התקדמות יפה. על אף שתחום הפארמה בארץ אינו גדול במיוחד, יש בו חברות טובות ומצליחות. בניגוד למקובל בעולם, רוב ההשקעות בארץ מופנות לתחום המכשור הרפואי ולא לתחום הפארמה. ההטייה הזו נובעת להערכתי מסיבות היסטוריות, בשל הקירבה שבין תחום המכשור הרפואי לתחום הנדסת ההיי-טק, וכן בשל ההנחה שה-time to market ורמות המימון הנדרשות בתחום המכשור הרפואי נמוכים יותר מאשר בפארמה. עם זאת, נוכח שינויים בתמחור וברגולציה אנו רואים כיום התארכות של לוחות הזמנים גם בתחום מכשור הרפואי.
מובן שאישית, הייתי מעדיף שהאיזון יהיה לטובת הביו-פארמה. כרגע יש בארץ מחסור באנשי פארמה מנוסים ויש כידוע גם מחסור של כסף. אני מאמין שקרנות הביוטק שהממשלה יוזמת את הקמתן, ייתנו תנופה אדירה לתעשייה. החדשנות כבר פה. כשהכסף יהיה זמין יותר והניסיון ייצטבר, התעשייה תתקדם ותתפתח. צריך אורך רוח, התמקצעות וניסיון. בסך הכל הכיוון מוצלח ומבטיח.
מה נדרש לדעתך מהמדינה כדי לקדם את התעשייה?
ראשית – אני תומך נלהב של התכנית להקמת קרנות ביו-פארמה בישראל. זה רעיון מצוין וצריך להשתדל שזה ייצא לפועל. שנית – אני מזהה בעיה גדולה בתחום מענקי המחקר של המדען הראשי. אמנם המדען הראשי מצהיר שתחום הביוטק בעדיפות, אבל מכלול ההתניות הכרוכות במענקים שלו אינו מתאים למודל העסקי של חברות ביוטק, ואפילו מסכן את עתידן. מסיבה זו החלטנו לא לפנות לקבלת תמיכה מהמדען – וזאת בגלל המגבלות והתנאים שעלולים לפגוע בהצלחה הכלכלית של החברה. וזה חבל.
אילו עצות היית נותן ליזם מתחיל?
העצה העיקרית היא שיצבור ניסיון. יזם מתחיל עדיין לא יודע מה הוא לא יודע. הדרך הטובה ביותר לצבור ניסיון היא בחברות תרופות, עדיף בינלאומיות. התהליכים מורכבים וצריך לחוות אותם מקרוב וללמוד מהן הדרישות. אם לא נחשפת לכל אלה – איך תדע? אין צורך לגלות כל דבר לבד… אפשר ללמוד מניסיונם של אחרים. כמו כן מומלץ להיאזר בסבלנות. לקחת זמן כדי ללמוד את התעשייה ואת דרישות הכסף שלה. לשמור על הרוח היזמית. לחשוב לטווח ארוך.
ארבעה דברים שלא ידענו עליך:
1. בנוסף ללימודי הפיסיקה והכימיה סיימתי גם תואר ראשון בפילוסופיה, שכלל אף לימודים של המזרח הקדום.
2. כל שנה אני מקפיד לנסוע עם המשפחה למקום אחר בעולם.
3. אני אוהב לצייר (אבל לא מוצא מספיק זמן לכך…)
4. אני מאוד אוהב ספרי מד”ב ופנטזיה, בעיקר כאלה שמגרים את הדמיון ואת המחשבה.
