2017 נפתחה ברוח אופטימית בכל הקשור לענף ההייטק. לאחר חודשים ארוכים של דשדוש, 2016 הסתיימה באווירה חיובית, עם יותר תפקידים והזדמנויות בתגובה להתאוששות החברות.
לדברי אייל סולומון, מנכ”ל אתוסיה, השנה הקרובה צפויה להיות שנת המהפכות, כאשר ההתנהלות של חברות רבות צפויה לקבל תפנית בזכות שינויים מהירים בתוך ענף ההייטק. “אחת המגמות הבולטות בהיי-טק הישראלי, שהחלה ב-2016 וצפויה להימשך גם השנה, היא תגובה מהירה מתמיד למתרחש בחו”ל”.
סולומון ממשיך ומציין כי “אם בעבר בלטה ישראל במעמדה כאומת הסטארט-אפ, הרי שכיום מוקמים מרכזי חדשנות גם במקומות חדשים – כמו סין. אנחנו כבר לא היחידים שפועלים מהר – ולכן, השתפרנו בחיזוי של מגמות בעולם, וגם בהתאמה והסתגלות מהירות לשינויים בשוק. בעידן שבו הכל גלוי ושקוף, כולם מקפידים לשמור אצבע על הדופק – והתגובות מהירות הרבה יותר”.
לדבריו, כל הנתונים מצביעים על כך ש-2017 תהיה טובה לחברות הייטק בכלל, ולסטארט-אפים בפרט. “השנה תתאפיין בתנופת גיוסים נרחבת והשוק יחזור לרתוח. זאת, בין היתר הודות לריבוי הטכנולוגיות החדשות המתפתחות בו-זמנית ודורשות עוד ועוד כוח אדם מיומן. העלייה בביקוש תגרור, כמובן, גם עלייה בשכר הממוצע. פרט לכך, נראה השנה הרבה מיזוגים ורכישות – כשחברות ותאגידים גדולים ומסורבלים המחפשים חדשנות ירכשו סטארט-אפים זריזים ומבטיחים, כדי להזרים דם חדש לחברה ולהצעיר אותה”.
על פי סולומון, בשנה הקרובה נראה התמקדות של עולם ההייטק בארבעה תחומים עיקריים: פינטק, בינה מלאכותית, מדעי החיים והסייבר.
פינטק: הבנקים יתעוררו לעולם חדש
אחד התחומים החמים בענף הטכנולוגיה, הוא זה שמשלב בין הייטק ופיננסים, ומכניס את הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות למגננה לאור ריבוי של סטארט-אפים שמציעים אפשרויות פיננסיות משתלמות הרבה יותר. למעשה, מהפכת הפינטק כבר חיה ובועטת, אולם באתוסיה צופים כי לאחר תקופה ארוכה של שגשוג בפינטק, בשנת 2017 הבנקים וחברות הביטוח יתעוררו לעולם חדש בדרך למפץ הגדול, שעשוי להביא לפיטורים, להפסדים כבדים ואף לסגירה של מוסדות שפועלים בשיטות הישנות, כאשר רכבת הפינטק כבר מזמן יצאה מתחנה.
“הבנקים וחברות הביטוח כבר מזמן היו צריכים להתכונן לשינויים. אנחנו נראה עוד ועוד חברות שמאיימות על הדינוזאורים בתעשיות כמו בנקאות וביטוח – ענפים שבהם לנו הצרכנים אין מספיק מידע, ולכן לא פעם עושקים אותנו. אלא שהצרכנים, כבר מצביעים ברגליים, וגם אם החברות הגדולות ישנו את המודל העסקי ואת האסטרטגיה שלהן, לא נראה שיצליחו לשקם את האמון בהן”, אומר סולומון. “לכן, החברות החדשות יכניסו את הטכנולוגיה לענפים האלה, והצרכנים יאמצו אותה מהר מאוד – כי הם מאסו בחברות הוותיקות. דוגמה לסטארט-אפ כזה הוא לימונייד, אשר צפוי לחולל מהפכה של ממש בענף ביטוח הרכוש; דוגמה אחרת היא של חברות ההלוואות בין אנשים (P2P) שמשגשגות בעולם ובישראל זכו להשקעות מצד הגופים הפיננסים עצמם”.
לדברי סולומון, “אנחנו נראה את השינוי המהיר בתחומים האלה כבר ב-2017. אנשים ישנו את הדרך שבה הם חוסכים, לווים או מלווים כסף ומעבירים כספים. נראה עוד צמיחה במטבעות כמו ביטקוין, תוך איום על מטבעות ‘אמיתיים’ כמו יורו ודולר. בנקים, חברות ביטוח וחברות מסורתיות אחרות ייאלצו להתייעל, להצטמצם ולערוך שינויים ארגונים שיכללו גם פיטורים שכן אלו איחרו, כבר מזמן, את הרכבת”.
יחד עם זאת, סולומון מציין שכדי לנסות להתמודד עם האתגרים של עולם הפינטק, הם יגייסו יותר ויותר אנשי טכנולוגיה, כדי להישאר רלוונטיים – להיות או לחדול.
בינה מלאכותית: ההשפעה על כל תחומי החיים
תחום הבינה המלאכותית הפך כבר מזמן לשם קוד שמשנה עולמות. לדברי סולומון, “אם הבינה המלאכותית החלה להתפתח כניסוי אי שם בשנות ה-50, הרי שב-2017 נהיה עדים לפירות ולתוצרים שהבינה המלאכותית מביאה לעולם שלנו. אנחנו רואים תעשיות שלמות וחדשות שצומחות מתוך העיסוק בעיבוד ביג דאטה ומשין לרנינג, וטכנולוגיות חדשות ייוולדו וימשיכו לשנות את כל מה שהכרנו עד כה”.
“התחומים המרכזיים שבהם מתמקד כרגע הענף הם פיתוח מערכות שונות למכוניות אוטונומיות, שמתקרבות יותר ויותר לרגע העלייה לכבישים; פיתוח צ’טבוטים שיוכלו להעניק שירות לקוחות איכותי ותמיכה במשתמשים – כשפחות ופחות לקוחות פונים לסיוע טלפוני או פנים אל פנים, ורובם מעדיפים לפנות לשירות או תמיכה במסרים מיידיים; מערכות זיהוי קולי מתקדמות שמתקרבות ככל האפשר ליכולת האנושית להבין דיבור; ואפילו מחשבים שיוכלו לכתוב בעצמם תכנים שונים, כמו למשל תוכן שיווקי”.
כוח המחשוב ימשיך להתעצם ולהתחזק, והבינה המלאכותית תמשיך להיטמע ולשנות את תחומי הצרכנות והפרסום. החברות הגדולות ביותר – מיקרוסופט, אפל, גוגל, אמזון, פייסבוק, סוני, IBM ועוד – ימשיכו להרחיב את העיסוק שלהן במחקר ופיתוח של בינה מלאכותית.
טכנולוגיה ומדעי החיים: פריצות דרך מצילות חיים
אם יש ענף אחד שצריך את עזרת העולם הטכנולוגי הרי שהוא תחום הרפואה בו עדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור למציאת תרופות למחלות קשות. “אין לי ספק שהשילוב בין מדעי החיים וטכנולוגיה יביא לפריצת דרך במאבק במחלות קשות כמו אלצהיימר, סרטן ואפילו דיכאון”, מעריך סולומון. לדבריו, “נראה תרופות ואמצעי טיפול ליותר ויותר מחלות – גם כאלו שבעבר נזנחו, כי אין חולים רבים שסובלים מהן. טכנולוגיות מתקדמות בתחומי הביג דאטה, מאשין לרניניג, עיבוד תמונה וביולגיה חישובית, יביאו לקפיצת מדרגה בעולם הביומד”.
“לאור כל אלו, נראה עלייה בביקוש לתחומים שמשלבים עיסוק בטכנולוגיה ובמדעי החיים – למשל ביולוגים, כימאים, חוקרים ואנשי רגולציה”, מוסיף סולומון. “תפקידים שעד לא מזמן נחשבו אפורים יחסית, ופחות מתגמלים, יזכו לשדרוג כתוצאה מהביקוש הגובר וגם לתדמית זוהרת יותר. כמובן שעליית הביקוש תביא גם לעלייה בשכר”.
נעמה צור, מנהלת תחום מדעי החיים באתוסיה, מציינת כי כיום, בגלל שלכל אחד יש טלפון חכם, שהוא בעצם מחשב קטן ומתוחכם בכיס, האפשרויות בתחום של ניטור וזיהוי מוקדם של מחלות עולים מדרגה רצינית. “התחום של הdigital health- לוקח את עולם הרפואה ומקדם אותו באמצעות טכנולוגיות שהיו משויכות יותר לעולמות ההייטק ופחות לביומד. יש שימוש רב בביג דאטה ויכולת פענוח טובה יותר, וכמובן הרבה יותר כסף שמושקע. אין כבר הפרדה ברורה בין פארמה למיכשור רפואי, וכיום העולם מכוון לשיתוף פעולה טכנולוגי ופתרונות שמבוססים על השילוב בין מדעי החיים ומדעים מדויקים מה שיביא לשיפור משמעותי ביכולות”.
סייבר: הדרישה מגיעה מצד מוסדות ממשלתיים
אם בעבר השימוש במונח האקר היה לתיאור של איש תוכנה בודד שהחליט לפרוץ לאתר ולבצע נזק זניח ובר תיקון, הרי שבשנים האחרונות מדובר באחת הסכנות המאיימות על חיינו שהופכים ליותר ויותר טכנולוגיים, כאשר ממשלות נאלצות להתמודד עם פריצות מאורגנות ועם איומים של מדינות ומעצמות אשר נלחמות אחת בשנייה גם בגזרה הטכנולוגית. לכן, מדובר באחד התחומים החמים בתעשייה, כאשר עיקר הדרישה בענף הסייבר, מגיעה דווקא מהמגזר הממשלתי שחייב למצוא דרך להתמודד עם האיומים, ויפה שעת אחת קודם.
ב-2016 כבר ראינו מתקפות סייבר לא מעטות שזכו לתהודה רבה – ואין ספק שהן יימשכו גם אל תוך 2017, כאשר כל המדינות והגורמים הממשלתיים מאוימים ממתקפה מאורגנת, אפילו של מעצמות כמו רוסיה או ארצות הברית. כתוצאה מכך, אומר סולומון, “נראה ביקושים ערים למומחי סייבר ואבטחה מצד מגזרים ממשלתיים. בל נשכח שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הכריז על הסייבר כתחום מרכזי של ההיי-טק הישראלי. לא רק הישראלים מחפשים אנשי סייבר, אלא גם ממשלות וחברות בכל העולם, ודווקא פה, למומחים ישראלים עשוי להיות ביקוש חוצה יבשות”.
ומי המרווחים הגדולים?
לתחומים החמים תהיה השפעה ניכרת בשנה הקרובה בכל הקשור למקצועות שיובילו את הביקושים בענף ההייטק, ולעובדים שיזכו, בהתאם, לעדנה בכל הקשור לשכר ולתנאי העבודה שלהם.
בעולם הטכנולוגיה, מסמנים באתוסיה שלושה מרוויחים עיקריים: מומחי אלגוריתמים בתחום עיבוד תמונה, ביג דאטה ומאשין לרניניג; מומחי סייבר סקיוריטי ואנשי DEVOPS; ומומחי ביג דאטה בתחום הפינטק.
בתחום הביומד, השילוב בין הרפואה לטכנולוגיה צפוי להביא לביקוש לביולוגים בתפקידי שיווק או אפליקציה – מומחים בעלי הידע המדעי שידעו להנגיש אותו ללקוחות או משתמשים, וכן לאנשי איכות, רגולציה וניסויים קליניים, שייהנו מעלייה בביקוש ברגע שהפיתוחים יתקדמו.
“חשוב להדגיש שהגידול הצפוי בשוק לא מעיד על כך שמתפתחת בועת היי-טק נוספת”, מסכם סולומון. “גם המשקיעים וגם היזמים זהירים כיום הרבה יותר מבעבר. המשקיעים בוחרים את ההשקעות בזהירות מרובה ויודעים בדיוק מה היזמים מתכוונים לעשות עם הכסף בכל שלב, והיזמים מקפידים על שקיפות בנושא הזה. כספי הגיוסים מתוכננים עד הפרט האחרון ומתוקצבים בדייקנות – אין מקום להתפרעות והוצאות מיותרות”.
