בשנה שחלפה עלה שכרם הממוצע של עובדי ההייטק בישראל ב-4% ביחס לשנה שעברה, ונראה ששנת 2018 תמשיך את המגמה.
2017 הייתה טובה להייטק הישראלי עם מספר שיא של אקזיטים, ובהם רכישת מובילאיי בידי אינטל תמורת 15 מיליארד דולר ומכירת חברת הביוטק נוירודרם למיצובישי תמורת 1.1 מיליארד דולר. אם לא די בכך, הרי שמרכזי הפיתוח של ענקיות כמו מיקרוסופט, אפל ופייסבוק מעסיקים יותר ויותר ישראלים, ואנו מצפים להגעתן לישראל של כמה מענקיות האינטרנט הגלובליות – כמו אמזון ובוקינג.קום, הצפויות לגייס מאות עובדים מקומיים.
הבשורות הללו ממשיכות לתדלק את ההייטק הישראלי, ובעיקר את התחרות על העובדים הטובים שגדלה מרגע לרגע. בהתאם, גם השכר והתנאים הנלווים נמצאים במגמת עלייה. על פי הנתונים שלנו, ב-2017 עלה שכרם הממוצע של עובדי ההייטק בישראל ב-4% ביחס לשנה שעברה. זה אולי לא מפתיע לנוכח צמיחת הענף, אבל מעניין לגלות שהזינוק המטאורי ביותר נרשם דווקא בשכרם של עובדים צעירים ומתחילים.
כך למשל, אם שכרם הממוצע של מהנדסי חומרה מתחילים (עד שנתיים ניסיון) ב-2016 היה 14,643 שקל, מאז הוא זינק ב-20%, ל-17,514 שקל. גם שכרם הממוצע של מהנדסי תוכנה מתחילים עלה בשיעור דומה, מ-14,020 שקל ב-2016 ל-16,836 שקל כיום; ואילו מפתחי DevOps מתחילים, שהשתכרו ב-2016 כ-19 אלף שקל בממוצע, מרוויחים כיום כמעט 22 אלף שקל – זינוק של 11% "בלבד".
(0-2 שנות ניסיון)
(0-2 שנות ניסיון)
(0-2 שנות ניסיון)
בקבוצת התפקידים הנפוצים, בלטו במיוחד עליות שכר בתחום פיתוח החומרה (9%) – בעיקר בגלל המלחמה על הטאלנטים, שהחריפה עקב הכניסה של אמזון והקמת מרכז הפיתוח שלה בישראל. בנוסף, עובדים בתחום פיתוח לצד שרת ובתחום טכנולוגיית המידע (IT) נהנו מעליית שכר של כ-6%.
לחגיגת השכר יש השפעה על מגמה נוספת – נדידת עובדים מוגברת בין החברות ב-2017. מנתונינו עולה כי שיעור העוזבים מרצון מתוך סך כל העובדים בהייטק עלה לרמת שיא של 16%, כאשר הסיבה העיקרית לעזיבה, היא הרצון לשפר את תנאי השכר והתנאים הסוציאליים (24%).
הסייבר בנקודת רתיחה
2017 הביאה את תחום הסייבר לנקודת רתיחה, עם עלייה של יותר מ-47% בביקוש למהנדסים. הביקושים הגואים בלטו גם בתחומים כמו פינטק, בלוקצ’יין ובינה מלאכותית; ואילו בביקוש למהנדסים בתחומי Digital Health חל גידול של 23%. זינוק גדול במיוחד נרשם בביקוש למפתחים בתחום הביג דאטה (עלייה של 70%) ובאבטחת מידע, עם גידול של 45% במספר המשרות שנפתחו.
ב-2018 אנו צופים עלייה משמעותית בביקוש ובשכר של מהנדסים בתחומי האלגוריתמים, עם מיקוד בלמידת מכונה, מציאות רבודה, אבטחת מידע, רכב אוטונומי וטכנולוגיות ביג-דאטה. גם בתחום ה- Smart Mobility צפוי גידול של עשרות אחוזים בביקוש לעובדים, עם כניסתן של חברות גלובליות לישראל והקמת מרכזי פיתוח מקומיים. תחום נוסף שצפוי לבלוט בשנה הבאה הוא תחום הבינה המלאכותית ( AI).
עוד מגמה שמתחזקת בשנים האחרונות היא של מיקור חוץ. ב-2017 ניכרה עלייה של כ-7% במשרות מסוג זה בעולמות הטכנולוגיים בישראל. (fernandez-vega.com) נראה כי השוק הולך בעקבות המגמה האמריקאית של הוצאת יותר ויותר משרות להעסקה קבלנית, הן מתוך רצון להעלות רווחיות ולהוריד את מספר העובדים הישירים, והן מתוך ההתגמשות שנובעת מהמחסור הגדול בעובדים.
כמו כן, אנו מזהים מגמה חדשה של עובדים שמחפשים פתרונות העסקה במיקור חוץ – מה שמאפשר להם גמישות ויכולת לעבוד בכמה חברות במקביל, תוך התנסות בסוגי ארגונים וטכנולוגיות שונים – וכל זאת תחת מעסיק אחד. על פי מחקרים שנעשו בארה"ב, ומתוך הניסיון שצברנו בישראל, נראה שמגמה זו עתידה להמשיך להתחזק, וכי עד תחילת 2020 נראה גידול של כ-18% בהיקף משרות מיקור החוץ הטכנולוגיות החדשות שיפתחו בישראל.
אם נראה המשך צמיחה של סטארט-אפים – וכיצד זה ישפיע על שוק התעסוקה בישראל?
הדו"ח השנתי של רשות החדשנות מעריך את 2017 כשנה המוצלחת ביותר בתולדות האקזיטים בהייטק, אך גם מצביע על קצב גידול נמוך יחסית במספר חברות הסטארט-אפ שהוקמו השנה – כ-600 בלבד, ביחס ל-1,000 חברות בממוצע בשנים הקודמות. עם זאת, זה עדיין נתון גבוה יחסית למדינות אחרות. ההערכה היא שקצב גיוס הכספים לחברות ההייטק הישראליות יהיה דומה לזה של 2017, סביב 4.8 מיליארד דולר, כך שגם מפה נראה תמיכה בשכר העובדים ובביקושים. יחד עם זאת, חשוב לציין כי הסטארט-אפים הישראלים צריכים להתמודד עם תקציבי שכר של חברות ענק גלובליות, וכאן הם יצטרכו להפגין יצירתיות לשימור העובדים.
