נשים בהייטק הישראלי: מרוויחות פחות על אותן עבודות, אך מספר הסטודנטיות להנדסה גדל בהתמדה

מבט על מצבן של נשים בתעשיות הטכנולוגיות בישראל בהתבסס על נתוני אתוסיה מגלה תמונה לפיה נשים עדיין מרוויחות משמעותית פחות, גם על אותם מקצועות. אבל ייתכן שבעוד כמה שנים נתחיל לראות שינוי - עם עליית מספר הסטודנטיות בתחומי ההנדסה וגידול במספר הארגונים החברתיים המעודדים נשים להצטרף לתעשייה
17/02/2020

כאשר עוסקים במצב הנשים בתעשיית ההיי טק הישראלית, קשה שלא לשקוע ולהתמקד בבעיות ובמצב העגום. כך למשל, בעשור האחרון נשאר שיעור הנשים בתחום נמוך יחסית, סביב 33%, ולא גדל משמעותית. נשים שכן השתלבו בתחום, נמצאות בעיקר בתחומי משאבי האנוש, שם 83% מהמגייסות הן נשים ו-75% ממנהלות משאבי האנוש גם כן, כך לפי נתונים מעודכנים של אתוסיה. בתפקידי המרקום ישנו רוב מרשים של 68% נשים. תחום אחר בו שיעור הנשים גבוה במיוחד והן יותר ממחצית העוסקים בו (52%) הוא UI, עיצוב ממשק משתמש. 40% מהעוסקים בתחום השיווק הדיגיטלי הן נשים. בתחומי מדעי הנתונים 39% מאנליסטים בתחום הדאטא הן נשים ורבע ממדעני הנתונים הן מדעניות. בתחומי הפיתוח, כמעט רבע (24%) ממפתחות הפרונט אנד הן נשים והן מהוות 21% ממפתחי הפול-סטאק. 16% מהמפתחים בתחום הסייבר הן נשים, ורק 12% ממהנדסות המערכות. בתחום החומרה רק 5% מארכיטקטים הצ'יפים הן נשים ורק 11%  ממהנדסי השבבים.

ואולם, למרות תמונת המצב העכשווית העגומה, העתיד יהיה כנראה טוב יותר - הנתונים האופטימיים לגבי נשים בתחום הטק מגיעים לא משוק התעסוקה, אלא מספסלי האקדמיה. שם, חלה לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה עלייה גדולה מאוד בסטודנטיות בתחומים שמובילים לתעסוקה בטק. כך למשל, בתוך שמונה שנים מ-2010 עד 2018, הוכפל מספר הסטודנטיות למדעי המחשב והן מהוות כ-32% מהסטודנטים בתחום. פירוש הדבר הוא שבעתיד נראה כנראה יותר נשים משתלבות במקצועות הפיתוח והמחקר ומתקדמות למשרות ניהול בכירות יותר בזכות הידע המקצועי שלהן.

מי שיוצאות משערי האקדמיה ומגיעות לשוק התעסוקה, יגלו שנשים שוות בו פחות, לעיתים הרבה פחות. נתונים בלעדיים שאספה אתוסיה על שכר של נשים וגברים בתחומים שונים מגלה תמונה מדאיגה של פערים גדולים. מנהלת לקוחות למשל, תרוויח בממוצע כ-16 אלף שקלים בחודש, לעומת גבר באותו תחום שירוויח קצת יותר מ-20 אלף. אנליסטית תרוויח קצת יותר מ-13.5 אלף בעוד אנליסט ירוויח קצת יותר מ-17.5 אלף שקלים בחודש. בתחום הפיתוח העסקי תרוויח אישה כמעט 25.5 אלף שקלים בחודש בעוד גבר ירוויח יותר מ-30.5 אלף שקלים. ארכיטקט שבבים ירוויח 36 אלף שקלים לעומת מקבילה בתפקיד שמרוויחה 28.5 אלף. בתחום ביטחון הסייבר מרוויח מהנדס כ-26 אלף שקלים בעוד מהנדסת תרוויח כ-19 אלף שקלים. גם בדרגה בכירה ביותר - מנכ״לית אישה תרוויח משמעותית פחות ממנכ״ל גבר - 32 אלף שקלים לאישה בתפקיד לעומת כמעט 38 אלף שקלים לגבר.

עם זאת, ישנם תחומים בהם הפערים קטנים יותר. למשל בתחום האדמיניסטרציה מרוויחים נשים וגברים סכומים כמעט זהים סביב 10,000 שקלים בחודש. בתחום הביואינפורמטיקה מרוויחה אישה כ-19 אלף שקלים וגבר כ-20 אלף שקלים. ביזנס אנליסט גבר מרוויח סביב 19 אלף ו-300 שקלים ונשים בתחום כ-19 אלף שקלים. 

״ישנם עדיין מקומות בהם מנהלים בהיי-טק יעדיפו גבר במקום אישה כביכול מסיבות של תפוקות״, מסביר מנכ״ל אתוסיה אייל סולומון. לדבריו, ״ישנם עדיין מנהלים שמחזיקים בהשקפה המיושנת והבעייתית שאם לאישה יש ילדים אז התפוקות שלה יהיו יותר נמוכות ואם היא חושבת על ילדים אז כביכול זה איום. מנהל לא יגיד את זה בקול רם אבל זה קיים״. עם זאת, אומר סולומון, ״אני רואה לא פעם נשים עם ביצועים וגם דרייב, מוטיבציה ורעב הרבה יותר גדולים משל גברים. אני באופן אישי מעדיף את זה - להיות בעמדה שיש בה מה להוכיח גורם להרבה נשים להיות עם מוטיבציית שיא שלפעמים עדיפה על מי שיש לו כביכול יותר נקודות זכות כמו ממוצע יותר גבוה מהתואר״.

ענבל אורפז, יועצת אסטרטגית בתחומי הסטראפים והחדשנות והמייסדת של #אישהבהייטק, יוזמה לקידום תעסוקת נשים בהייטק, מוסיפה נקודת שיפור נוספת בתחום והיא כי ״יותר ויותר חברות, במיוחד תאגידים גדולים ובינלאומיים משקיעים תקציבים ב-diversity and inclusion, וזה נכנס ליעדי הגיוס של עובדים. מנהלי צוותים וחטיבות צריכים לעמוד ביעדים שלפחות כך וכך מהעובדים החדשים יהיו נשים או אוכלוסיות מיעוט. חברות אומרות שהן רוצות לגייס רק נשים לפעמים, כדי לעמוד ביעדים. אני רואה את זה כרגע בעיקר בחברות הגדולות ובדרך כלל תהליכים כאלה יחלחלו לחברות הקטנות בהמשך ברמת המודעות והתקציבים״. 

נושא נוסף שלדבריה צריך להיות על השולחן הוא קידום נשים לתפקידי ניהול בתחום. לדבריה, ״בסקר שערכתי לאחרונה 46% מהנשים ציינו שחסרים מודלים לנשים לניהול. נשים בהייטק מסתכלות ומבינות שאין להן לאן להתקדם. זה מאוד מתחבר לדו״ח האחרון של lean in שפורסם לא מזמן שאמר שהמון שנים דיברו על תקרת זכוכית, שבתפקידי הניהול הבכירים ובהנהלות אין נשים. והן אומרות שצריך לדבר על שלב שבור בסולם, כי הן ראו שהמקום שבו מתחילה הבעיה זה בשלב הראשון בסולם הניהולי. למרות שנשים רוצות להתקדם לתפקידי ניהול, והשיעור של נשים וגברים שרוצים להתקדם דומה, פחות נשים מקודמות. אם רוצים לסגור את הפער צריך לתקן את הסולם בשלב הראשון שעליו נשים יתחילו להתקדם. מנהלים צריכים להיות מודעים שאם לא מקדמים נשים יש לזה השפעה ארוכת טווח, כי אם אין ניסיון ניהולי ראשון נשים לא יתקדמו הלאה, וגם יש לזה השפעה מבחינת נראות לנשים אחרות, כדי שיידעו שיש אופק לנשים בתחום. במבט קדימה זה מקום להסתכל עליו ולהשקיע בו״. 

גם סולומון וגם אורפז ציינו לטובה את היוזמות ההולכות ומתרבות של נשים בתחום קידום נשים בטק כמו למשל She Codes, גוגל קמפוס לאמהות, W2W ואחרים. לפי סולומון ״אנחנו כן רואים יותר ויותר יזמיות שמתחילות מגיל מאוד צעיר ולא מחכות כבר בכניסה לאקדמיה או ביציאה מהתואר והן עושות דברים מעוררי השראה. יש יותר ארגונים שנועדו לקדם נשים ומודלים לחיקוי לנשים כיום וזה יוצר פלטפורמה שמביאה נשים להעז ולהרים סטרטאפים בעצמן״. 

אורפז הוסיפה כי ״השלב הבא יהיה להתחיל להכניס גברים למאמץ לקידום נשים. העצמה ונשים למען נשים זה חשוב, אבל הגברים חשובים כשותפים להובלת השינוי בתור רוב המועסקים בתחום ובתור המנהלים והמגייסים שמחליטים על קידומים״.