?מי הן באמת החברות שהכי טוב לעבוד בהן

מי הן באמת החברות שהכי שווה לעבוד בהן?

כמה נקודות חשובות שיעזרו להבין את הרשימות והסקרים שמתפרסמים בנוגע למקומות העבודה הנחשקים ביותר
14/08/2018

אין שום דבר יותר חשוב ל- CEO או ל- VP HR מאשר לראות את שם החברה שלו ב"רשימת החברות הכי מומלצות לעבוד בהן". הרשימות הללו, המבקשות לתת מענה לתהיות של עובדים רבים שנעזרים בהן לגיבוש החלטה בדבר מקום העבודה הבא שלהם, מפורסמות על ידי חברות המנסות לנכס לעצמן את מקור הידע המהימן ביותר. לפני כמה שבועות פורסם שפייסבוק היא החברה #1 לעבוד בה על פי אתר Indeed, וחברת Salesforce היא החברה שדורגה הכי גבוה על ידי לינקדאין, ושגוגל (Alphabet) היא החברה #1 לעבוד בה על פי חברת SurveyMonkey.

 

אז מה קורה פה? האם מקומות העבודה הטובים ביותר הן רק בחברות הטכנולוגיות הללו?

התשובה היא לא, מכיוון שכל אחת מהרשימות הללו שונה האחת מהשנייה, ובהרבה אופנים הן גם יכולת להיות מטעות. חברה שיכולה להיתפס אצל עובד אחד כמעסיק מוצלח מאוד, לא בהכרח תיתפס אצל האחר כאטרקטיבית וחשוב לזכור שרוב הרשימות שמתפרסמות בנושא זה, נשענות על יוקרת המותג כאשר בעצם אטרקטיביות המוצר עצמו מהווה כ- 5% מסך השקלול הכולל של אותו דירוג. וכמובן לא לשכוח את תחום התמחות שהעובד מבקש להתמקצע בו >> לרשימת תחומי התמחות טכנולוגיים.

בכתבה הזו ננסה לעשות סדר בכל הדירוגים הללו, ולתת קצת הסבר לגביי מה אותן "רשימות" באמת מספרות לנו. המסר הראשון וחשוב ביותר הוא כי: כל חברה היא שונה, ועלייך, מחפש העבודה, למצוא מה הכי נכון לך ומתאים למערך חייך בכדי שזאת תהיה למעשה "החברה הטובה ביותר לעבוד בה".

ועכשיו נסביר.

 

1. כל דירוג הוא למעשה ביטוי של התפלגות משתנים: שום חברה היא לא #1

הדבר הראשון שניתן לשים לב אליו הוא שמבין עשרות אלפי החברות שמסביב לעולם, יש התפלגות פעמון מאוד סטנדרטית של העדפות כאלה ואחרות על פי פרמטרים שונים ועל כן אין למעשה אף חברה שהיא באופן מובהק ובלעדי #1 בכל הפרמטרים.

אם נביט במידע שבאתר Glassdoor – שהוא מציג מידע מהימן מאחר והוא נשען על דירוג  מחפשי עבודה אשר מדרגים את החברות שהם עבדו בהן – נוכל לראות עקומת פעמון כמעט מושלמת. בזמן שיש חברות אחרות שמדורגות מאוד גבוה, אף אחת מהן לא מדורגת גבוה בכל הממדים.

לאחר ניתוח הנתונים הללו בתשומת לב רבה, ונסתכל על אותן חברות מובילות שמדורגות גבוה ביחס לממוצע של כלל התעשייה, נוכל לראות שלא מדובר בחברות הכי גדולות ולא כולן נחשבות לחברות טכנולוגיה על אף שהן מדורגות הכי גבוה בקטגוריה שלהן.

אם נתבונן על הנתונים על דירוג החברה עצמה, נמצא כמה דפוסים סטטיסטיים מעניינים. כמה מחברות הטכנולוגיה (פייסבוק, גוגל) מדורגות מאוד גבוה, ואחרים (לא נזכיר שמות) הם ממש נראים כמקומות מחורבנים לעבוד בהם. ישנן גם חברות קמעונאות מסוימות שהן נהדרות (Starbucks, Wegman's, Costco), ואחרות שיעור גרוע מאוד. אבל רוב החברות נמצאות בטווח הממוצע ולמעשה כל חברה בכל ענף יכולה לדחוף את עצמה ימינה אם הם ישתדלו להתעלות מעל הממוצע.

 

2. התחום התעשייתי כן משנה – והדירוג של התחום טכנולוגי לא בהכרח הכי גבוה

הדבר השני שניתן להסיק, הוא כי השוואות שעורכות אותן רשימות לוקחות בחשבון תחומי תעשייה שונים, ובסיס השוואתי זה יכול להיות לא הוגן. זה נכון שחברות טכנולוגיה מדורגות דיי גבוה (זה לרוב גם בגלל שהם משלמים היטב ומחלקים חבילות של אופציות ענקיות), אבל במציאות ישנן תעשיות אחרות שאנשים בפועל יותר מחבבים. אם נסתכל על הנתונים שלהלן, נוכל לראות כי השוני הנובע מהעמדה הרגשית כלפי התחום התעשייתי עצמו מהווה עד 20% מההבדל הכללי בדירוג.

לרשימת תחומי התמחות טכנולוגיים.

אז אם אנחנו באמת רוצים שהרשימות האלה יהיו שימושיות, עלינו לבחון את הדירוגים על ידי חלוקה לקטגוריות על פי תחומים: "חברות Tech" או "חברות קמעונאות", כך שנוכל להשוות אותם יחסית בהוגנות גדולה יותר מבעד לאקוסיסטם של אותו תחום תעשייתי. רובנו הרי לא נוטים לשנות את התחום התעסוקתי שלנו וקופצים בין תעשיות, לכן לעתים קרובות אנחנו רק נרצה לקבל דירוגים שמתבססים על Bench Mark של החברות מהתחום התעסוקתי האישי שלנו על מנת שנוכל לקבל את המסקנות הכי רלוונטיות לנו.

בנוסף צריך לזכור שרובינו למשל לא באמת יכולים לעבוד באמזון, במיוחד מאחר והם לא ממוקמים בקרבתנו, אז למה שיהיה אכפת לנו שהם המעסיק עם הביקוש הגבוה ביותר בסקר שנערך על ידי LinkedIn?

אנחנו גם יכולים לשאול את עצמנו, על סמך הנתונים לעיל, למה שמישהו אי פעם ירצה ללכת לעבוד בתעשיית הקמעונאות, חינוך, תחבורה, תקשורת, או ייעוץ כאשר הם מובטחים להיות מדורגים נמוך? ישנן סיבות רבות: יתכן ועבודה זו עשויה להיות משהו שאתה מאוד אוהב וזה עשוי להיות התאמה מושלמת לכישורים שלך, הכסף עשוי להיות טוב יותר, מיקום אטרקטיבי וכו'. כך שאם אתה נהג משאית שקורא שאחת הרשימות ש"פייסבוק" או "גוגל" הם המעסיקים הטובים ביותר בעולם, זה לא ממש יהיה רלוונטי לך.

 

3. הארכיטיפים שמשפיעים על דירוג החברות

הדבר השלישי שנגלה לנו, הוא שבתוך התעשייה ישנם ארכיטיפים שונים של מעסיקים, מה שהופך את הדירוגים אלה לרשימות הרבה פחות שימושיות.

לדוגמה, חברות קטנות שצומחות במהירות מציעות הזדמנויות לקריירה, שכר משופר והרבה צמיחה מקצועית. אך לא תמיד הם יתהדרו בתרבות הארגונית הטובה ביותר, לפעמים איכות מערך הניהול שלהם יהיה אפילו קצת לוקה בחסר. אבל הם מגניבים וכיפים, ומציעים המון הטבות סוציאליות שוות. האם חברות אלו צריכות להיות מדורגות גבוה יותר מאשר חברה מסורתית, איטית עם הרבה יתרונות של ניהול מוצלח של תרבות אירגונית? ובכן, זה תלוי רק במה שאתה מחפש.

לאחר ניתוח מרבית הרשתות הקמעונאות במסד הנתונים של Glassdoor, ניתן היה לקבץ אותן לחמש קבוצות עיקריות שהן אשכולות של ארכיטיפים, שכל אחד מהם נושא מאפיינים שונים מאוד:

  1. קמעונאים תחרותיים, אשר לעתים קרובות משתנים ללא הרף (Macy’s)
  2. קמעונאים יוקרתיים מכווני שירות (Nordstrom)
  3. קמעונאים בעלות נמוכה ממוקדי תפעול (Costco, Wal-Mart)
  4. קמעונאים המתמקדים בחוויית העובד והלקוח (Wegman’s)
  5. קמעונאים מיוחדים (IKEA, Home Depot)

לא נאזכר את רשימת המותגים בכל אשכול, אבל האם כולם מקומות "נהדרים" או "נוראיים" לעבוד בהם? זה תלוי. Costco, למשל, מדורגת גבוה יותר ב- Glassdoor מאשר Nordstrom, אבל זה לא אומר שזה הדירוג המוחלט עבור כולם. הרי אפשר ליהנות מהסוג העבודה שנעשית ב- Nordstrom יותר, בהתאם ליעדים העבודה הסובייקטיביים של כל אחד ואחת מאיתנו.

במסגרת שיחה מרתקת שנערכה עם ראש משאבי אנוש של איקאה לפני מספר חודשים, עולה כי האסטרטגיה הארגונית שלהם ממוקדת מאוד בערכים השוודים הנשענים על שוויון, הסכמה, קבלת החלטות קבוצתית, השפעות סביבתיות ועיצוב. אלה תכונות נפלאות בארגון, אבל הם לא דוגלים במשכורות גבוהות, צמיחה ניהולית או ניסיון מקצועי תחרותי במיוחד. האם זה טוב או רע? זה תלוי רק במה שאתה מחפש. (איקאה אומנם מדורגת גבוה, אך לא גבוה כמו כמה מהמתחרים שלה).

 

4. הדירוג לעיתים משקף חברה בצמיחה מהירה – אבל זה לא בהכרח מתאים לכולנו.

מאפיין בולט נוסף שניתן לאבחן מבעד לרשימות של מקומות העבודה הטובים ביותר לעבוד בהם,  מראה כי החברות שגדלות בקצב מהיר, כמעט באופן גורף יקבלו את הדירוג הגבוה ביותר. הסיבה לכך היא כי לחברות אלו יש יותר כסף והן מציעות יותר אפשרויות לצמיחה בקריירה, כמו גם תקציבים גבוהים יותר עבור הוצאות סוציאליות שונות אשר נועדו למשוך את הטאלנטים הטובים בתחומם. כפועל יוצא אותם טאלנטים "משוחדים" נוהגים לדרג את אותן החברות בדירוג  גבוה.

השאלה היא מה יקרה כאשר אותן חברות עם תזרימי המזומנים יחלו לאבד מהקסם שלהם או להתערער מהמתחרים, אשר להם יש תזרים מזומנים גבוה יותר, האם גם אז עדיין ידם תישאר על העליונה? התשובה היא שלפעמים כן, ולפעמים לא. בפועל בבואנו להכריע בדבר גדולתה האמתית של חברה עלינו פשוט לבחון מה הם עושים כאשר הזמנים קשים. הרבה חברות Tech (כגון Yahoo) היו בשלבים מוקדמים שלהם מקומות נהדרים לעבוד בהם, אבל כיום הם לא מגיעים לרשימה הפותחת.

הנתונים הבאים מראים את הזיקה בין קצב הצמיחה (“business outlook”) של החברה לפרמטרים חשובים נוספים:

 

ניתן לראות כי חברות הצומחות במהירות הן לא בהכרח החברות המאוזנות ביותר מבחינת תרבות ארגונית וערכים. חברות אלה לעתים קרובות משלמות מחיר, אומנם הן מציעות צמיחה מהירה בקריירה, אבל בפועל זה מותנה בעבודה קשה יותר. כשמנתחים את כל הגורמים הללו אנו מגלים ש"צמיחה" ו"תרבות ארגונית מאוזנת" לא תמיד הולכים יחד.

אגב, זה לא אומר שחברות שצומחות במהירות אינן מקומות עבודה נהדרים, אבל לעתים קרובות הן מדורגות גבוה ברשימות בדיוק בגלל שהן צומחות במהירות. אם נתייחס לפידבקים של אנשים שעובדים שם, נגלה שרבים מדברים על שעות עבודה ארוכות, סביבת עבודה תחרותית ואת העובדה שמידת השחיקה המצטברת מאלצת אותם להמשיך הלאה לחברה אחרת. אז שוב, סוג זה של מקום עבודה יכול להיות פתרון מצוין לאנשים מסויימים, אבל רק להיות ברורים לגביי מה מחפשים – חברת Tesla למשל, שהיא אחת המעסיקות המבוקשות ביותר של LinkedIn, אינה מדורגת כמו יצרניות אחרות של רכבים, אבל זה ללא ספק מקום מרגש מאוד ללמוד בו.

 

5. למגדר, גיל, ונטייה פוליטית יש משקל גדול בדירוג החברה

הנקודה האחרונה שנתמקד בה עוסקת בסוגיית הדמוגרפיה. במחקר שפורסם לאחרונה על ידי SurveyMonkey ו- Fortune, פורסמו השוואות בין "החברות המרגשות ביותר לעבוד" על ידי נשים, נשים + גברים ואוכלוסיות דמוגרפיות שונות. זה מדהים לגלות כיצד מדרוג הזוכים משתנה בהתאם לחתך המשיבים (המחקר כלל 18,000+ משיבים).

 

דיסני, אפל, אמזון וג'נרל אלקטריק, למשל, מדורגות גבוה יותר על ידי נשים. הרפובליקנים רוצים לעבוד עבור מפעלי תעשייה מוכרים ואיקוניים כמו בואינג, אינטל וג'נרל אלקטריק. נראה כי הדמוקרטים אוהבים חברות יותר טכנולוגיות כמו גוגל, מיקרוסופט ואפל. הצעירים רוצים מותגים צעירים שצומחים במהירות, וה- Boomers מעדיפים מותגים מסורתיים. לכן, בכדי שנוכל להגיע לתובנות מעשיות ומלומדות עלינו להבין אילו חתכים דמוגרפיים באים לידי ביטוי "ברשימה".

 

6. המתודולוגיות של הסקרים משתנות באופן שכיח

ולבסוף, אומנם הרשימות האלה הן בעלות ערך ומעניינות (למרות ניתן לחשוב עליהן כעל "תחרויות" ולא כאל "מחקרים"), לכל אחת מהן יש מתודולוגיות שונות.

The Fortune Great ערך רשימה של מקומות עבודה המבוססת על מתודולוגיה סקר קפדנית שמתמקדת ביחסי אמון. רשימת מקומות העבודה הטובים ביותר של Glassdoor מתבססת על דירוגי עובדים שענו על השאלה "עד כמה היית ממליץ על חברה זו כמקום עבודה". חברת  LinkedIn פרסמה קישור לרשימת החברות המובילות לשנת 2018 שהוא למעשה דירוג שנעשה על פי חישוב אלגוריתמי שמתבסס על ביקוש עבודה, איכות המותג והתגמולים הנלווים. וסקר SurveyMonke  מבוסס על אנשים אומרים לנו עד כמה "מרגש" יהיה מבחינתם לעבוד בחברה כזו או אחרת. כפי שניתן לראות, כל אחד מהסקרים מודד דברים שונים.

כאשר נביט בסקרים השונים זה לצד זה, נגלה כמה מוזרויות. חברות כגון:Wegman’s, Ultimate Software, Boston Consulting Group, Edward Jones, Kimpton Hotels, Workday, Genentech, Quicken Loans ואחרים, הם מקומות עבודה מעולים לעבוד בהם. אבל חלק מהם כלל לא מופיעים ברשימות בגלל המתודולוגיה שבהן בחרו אותן רשימות לערוך את חישוב המדרג הכללי להערכת החברה.

 

אז אם אתה מעסיק, כדאי לך לקרוא את הרשימות האלה, וללמוד מהן מה חברות גדולות צריכות לעשות כדי להביא את עצמן לדירוג גבוה. אם אתה מחפש עבודה, מומלץ לא לקחת את כל הרשימות שמתפרסמות יותר מדי ברצינות, כי יש פרמטרים רבים המעורבים בדירוג שלא תמיד נלקחים בחשבון כגון; תרבות ארגונית, יוקרת המותג, והזדמנות לפיתוח קריירה.

השורה התחתונה היא זו: כל מעסיק היום רוצה להיות מדורג כמה שיותר גבוה כמקום אטרקטיבי לעבוד בו. אך אל לו לפשט את הבעיה ולהשקיע את מירב המשאבים במטרה להיכלל ברשימות כאלה או אחרות, אלא לקחת את הזמן כדי באמת לבנות ארגון שלא ניתן יהיה לעמוד בפניו, כזה שכולנו נרצה להיות בו.

 

מאמר מאת: ג'וש ברסין (JOSH BERSIN), פורסם לראשונה ב- 14.7.18 כאן