כתבה בנושא המחסור במהנדסים בענף ההייטק מאלץ ארגונים להוריד את דרישות הסף של תפקידים רבים

האם ענף ההייטק בישראל צועד לקראת הנמכת סטנדרטים בגיוס עובדים? אם נשפוט לפי סיכום המחצית הראשונה של 2019, ועל רקע השינויים בכלכלה הגלובלית והמקומית, נראה שהתשובה לכך היא חיובית.

לדברי אייל סולומון, מנכ”ל אתוסיה, המחצית הראשונה של השנה התאפיינה במחסור מחריף במועמדים טובים לתפקידי פיתוח וחומרה. הדבר גרם לכך שהמעסיקים הנמיכו את הדרישות – ובהשוואה לשנים קודמות, יותר מועמדים שעברו הכשרה קצרה יחסית הצליחו להיכנס לתעשייה.

מדובר, בין היתר, בעובדים שמגיעים מעולמות תוכן שחלקם רחוקים מתעשיית ההייטק – כגון מורים, כלכלנים ואנשי תקשורת, שבתהליך הכשרה מזורז נהפכו למומחי בדיקות ופיתוח תוכנה.

ברקע, בשווקי העולם כולו נרשמה בחודשים האחרונים זהירות יחסית הנובעת מגורמים גיאו-פוליטיים בעיקרם, ובראשם מלחמת הסחר בין סין לארה”ב. נשיא ארה”ב דונלד טראמפ שוקל להטיל מכסים נוספים על סחורות מסין בהיקף של כ-300 מיליון דולר בעתיד הקרוב – מהלך שחברות טכנולוגיה גדולות כמו אינטל, מיקרוסופט, HP וסוני כבר מזהירות שיגרום להעלאת מחירי הסחורות ויחריף את האבטלה.

ישראל עצמה מצויה זה כמה חודשים באווירת טרום-בחירות, היוצרת האטה כללית במשק. למעשה, מדובר בתקופה של כחצי שנה שבה נמצא המשק בעמדת המתנה לתוצאות הבחירות הסופיות ולהרכבת הממשלה לשנים הבאות, ובינתיים רפורמות שונות, כמו למשל בחינוך, תלויות ועומדות.

“הטאבו על בינוניות הוסר”

“לכל הגורמים הללו יש השפעה גם על הצמיחה בענף ההייטק. במחצית הראשונה של השנה, ראינו יותר ויותר חברות המתקשות לגייס בוגרים של יחידות טכנולוגיות מובחרות או בעלי תארים מהאוניברסיטאות, וכתוצאה מכך, מתפשרות על העסקת עובדים שבעבר היו מוגדרים בינוניים”, אומר אייל סולומון, מנכ”ל אתוסיה.

“המחסור המחריף באנשי מקצוע מביא לכך שמה שפעם היה טאבו – הסתפקות בפחות מהטוב ביותר – הופך להיות עניין שבשגרה. אם בעבר דרשו מהמועמדים עמידה בסטנדרטים גבוהים של השכלה וניסיון, הרי שהדרישות הללו מתרופפות כיום, בשל תנאי השוק.

“אפשר לראות בתהליך הזה גם יתרונות. בסופו של דבר, לא פעם מדובר בעובדים טובים וחרוצים שעד כה לא גייסו אותם, אבל כעת יש להם הזדמנות להפגין את היכולות שלהם ולתרום להייטק.

“עדיין מוקדם לחזות איך תשפיע המגמה הזו על הענף, וייתכן שההשפעה תהיה לטובה – ונראה איזון בשכר. בינתיים, במחצית הראשונה אנו רואים עלייה ממוצעת של 2.5% (5% ברמה שנתית) ברמות השכר של מהנדסי תוכנה. כאן מפורסמים סקרי השכר העדכניים של אתוסיה.

“הנהירה לגיוס בוגרי קורסים מעידה על כך שסטארטאפים רבים, שמתקשים לגייס עובדים בתקופה האחרונה, מוצאים פתרון בבוגרים אלה. אם תימשך המגמה, שבינתיים מגדילה את רמות התעסוקה בשוק, היא עשויה גם לאזן את רמות השכר. יש גם כאלה המסתכלים על המגמה בעין ביקורתית – בטענה כי היא מהווה סיכון לפגיעה באיכות של ה’סטארט-אפ ניישן’. ימים יגידו מי צודק”, מוסיף סולומון.

ישראל – מעצמה בתחום הרכב האוטונומי

מגמה בולטת נוספת בביקושים לכוח אדם בהייטק, על פי נתוני אתוסיה, מעידה על הפיכתה של ישראל למעצמה בתחום הרכב האוטונומי.

“מישראל יוצאות טכנולוגיות רבות לרכב האוטונומי של המותגים המובילים בעולם, מארה”ב ומאירופה גם יחד”, מסביר סולומון. “התופעה הזו מגבירה את הביקוש הגבוה ממילא לאנשי אלגוריתמיקה ולמידת מכונה, כמו גם למקצוענים בתחום עיבוד התמונה והווידאו. כחלק מהתפתחות תעשיית הרכב האוטונומי כאן בישראל, נרשמה עלייה של 16% בביקוש לתפקידי תוכנה בעולם הביג דאטה. גם תנאי השכר מושפעים מהעלייה בביקושים – כאשר מהנדסים עם חמש שנות ניסיון בתעשיית הרכב אוטונומי יכולים להשתכר כ-35 אלף שקל בחודש.

“אחת הסיבות לכך היא שחברות רבות הפועלות בענף זה מתבססות על טכנולוגיות מהעולם הצבאי הקשורות לחיישנים – כאלה המזהים תנועה של הולכי רגל, למשל, או של חפצים דוממים בצד הדרך. כך גובר גם הביקוש ליוצאי יחידות טכנולוגיות ספציפיות של צה”ל, כמו היחידה המובחרת בגבעתיים, והמשכורות עולות  בהתאם”.

איזון בין גברים לנשים

לדברי סולומון, “יש גם נקודת אור בסיכום המחצית הראשונה. כך למשל, ברמה המגדרית, אנחנו קוצרים היום את הפירות של השנים האחרונות ורואים עלייה במספר הנשים בתוך הארגונים, בין אם מאחר שהנשים שהחלו ללמוד מקצועות כמו מדעי המחשב לפני מספר שנים משתלבות כיום בשוק העבודה, ובין אם בעקבות מאמץ מכוון של הארגונים בתחום.

“אם ב-2010, על כל עשרה בוגרים של לימודי ההנדסה היתה בוגרת אחת, וב-2014 עלה המספר לשתיים – הרי שב-2019, אנחנו מתקרבים לארבע בוגרות על כל עשרה בוגרים של לימודי הנדסה.

“המגמה בולטת במיוחד בתחומי השיווק והמוצר, הן מבחינת השוויון בשכר והן מבחינת שיעור נשים. בתחומי השיווק אונליין וניהול המוצר בהייטק, מנהלות בכירות אף מרוויחות מעט יותר ממנהלים בכירים (26.7 אלף שקלים בממוצע לעומת 26.5 אלף שקלים לגברים), ואילו ראשי צוותים גברים מרוויחים 22 אלף שקלים בממוצע – שהם 1,000 שקלים יותר מהמקבילות בתפקיד. זוטרים וזוטרות הנכנסים לתחום שומרים על ממוצע שכר זהה, של  13 עד 16 אלף שקלים בחודש”.

התחזית: האטה – אבל לא בגלל השוק, אלא בגלל הפוליטיקה

האם מלחמת הסחר הבלתי נגמרת, שכבר מעוררת הדים בהייטק העולמי, תשפיע גם על ההייטק בישראל? לדברי סולומון, “סטארט-אפים רבים שפועלים בעמק הסיליקון אבל תלויים בשוק הסיני כבר נפגעו מהמלחמה הזו, כשהעלאת המסים מצד הסינים היתה מהלומה של ממש לחברות האי-קומרס.

“התחזית הזהירה שלנו היא שלאור היבטי המקרו בכלכלה העולמית, המושפעת גם מהיחסים המתוחים בין ארה”ב לאיראן, וכן בשל הסטגנציה בחזית המקומית, במדינה שמחכה לבחירות ולהחלטות שיתקבלו אחריהן – אנו צפויים לראות האטה, גם אם זו לא נובעת מהביקושים, אלא ממגמות המקרו-כלכליות. לכן, ברמת התעסוקה, במחצית השנייה של 2019 חברות ההייטק ינהלו את פעילות כוח האדם בזהירות כפולה ומכופלת, וחלקן ינצלו את המצב גם כדי לרענן את השורות.

“בישראל יש כבר כמה חברות שביצעו פיטורים לאחרונה, ולהערכתנו, יהיו עוד כאלה. נכון לעכשיו, קשה לראות את החציון הבא מתרומם בצורה משמעותית ברמת הביקושים – אף שכאמור, אין לכך קשר לטכנולוגיה או לצורך במהנדסים, אלא למגמות ואירועים גיאו-פוליטיים. אם היינו מנקים את רעשי הרקע האלה, השוק היה טס במהירות של 2,000 קמ”ש – אבל כל הגורמים הללו מכבידים עליו”, מסכם סולומון.