החגיגות עם סיומה של אחת השנים הפוריות ביותר בשוק ההייטק הישראלי הסתיימו די מהר. שבועות ספורים אל תוך תחילת השנה החדשה, הנתונים הפסימיים החלו לזרום, ובראשם – ההאטה שנרשמה בשוק ההון סיכון העולמי ברבעון האחרון של 2015 צפויה להגיע בקרוב גם לאזורנו. ברקע, הבורסות גועשות, מיפן, דרך אחד העם, ועד וול-סטריט. בטרם התאושש בימים האחרונים הגיעה הצלילה במדד מניות הטכנולוגיה נאסד”ק לכ-10%, באופן שהזכיר לרבים את המדרון החלקלק שהוביל להתנפצות הבועה ב-2000 או למשבר 2008. האם ההתאוששות בשוקים היא רק זמנית והאוויר צפוי בסופו של דבר להשתחרר מבועת ההיטק? התשובה לכך היא – לא.
הדיבורים על בועה החלו לצוץ עוד במהלך השנה שחלפה, לא רק לנוכח זינוקן לשיאים חדשים של חברות הטכנולוגיה הגדולות, כמו פייסבוק, אלפבית (גוגל), אפל ואחרות, אלא גם בשל מה שנדמה היה כאינפלציה במספר חברות היוניקורן (סטארטאפים בשווי של למעלה ממיליארד דולר, דוגמת Uber, Airbnb, דרופבוקס או סנאפצ’ט). מארק קיובן, המוכר כיום כבעלים של NBA דאלאס מאבריקס, טען בפוסט שפרסם במארס אשתקד שאנו חווים שידור חוזר של תקופת הבועה וכי רוב המשקיעים הפרטיים עומדים להפסיד את כספם.
קיובן מבין דבר או שניים בבועות. ב-1999, בשלהי ימי בועת ההיטק, מכר את חברת ברודקאסט.קום לענקית האינטרנט יאהו תמורת סכום דימיוני של 5.9 מיליארד דולר. הטענה של קיובן היתה מרחיקת לכת. לדעתו מצבם של המשקיעים הפרטיים (המשקיעים בחברות היוניקורן, שאינן נסחרות בבורסות) כיום גרוע אף ממצבם של המשקיעים בשנת 2000. אז לפחות, עמד לרשותם שוק שבו יכלו להיפטר מהסחורה.
לקראת סוף 2015 החלו לצוף אל פני השטח נתונים שתמכו לכאורה בתחזיתו של קיובן. דוחות רבעוניים של קרנות פידליטי ובלאקסטון, שמשקיעות בחברות פרטיות, הצביעו על ירידה חדה בשווי החברות בהן השקיעו. גם שוק ההון סיכון החל להראות סימני האטה. דוח עדכני של חברת המחקר CB Insights בשיתוף עם פירמת KPMG סומך חייקין מראה כי ברבעון האחרון של 2015 חלה ירידה עולמית בהיקף ההשקעות. ההערכות הן כי אף על פי ש-2015 היתה שנת שיא להייטק הישראלי, וחרף העובדה שהגיוסים לא נפסקו אפילו ברבעון האחרון של 2015, ונמשכו אל תוך השנה החדשה (דוגמת גיגה ספייס אשר גייסה 80 מיליון שקל, BlueVine שגייסה 40 מיליון דולר, ו-JFrog שגייסה 50 מיליון דולר) – ההאטה העולמית צפויה לנחות בקרוב גם בשוק הישראלי.
אם כן, כל הסימנים מראים שאנו נמצאים בפתחו של “חורף” כלכלי ולא מן הנמנע שגל הירידות שהכה בשווקים העולמיים, ירידת מחירי הנפט, חולשת הכלכלה הסינית, וניצני העלאת הריבית עלולים לפגוע בתיאבון של המשקיעים להמשיך ולהזרים מיליארדים לתעשיית ההייטק הישראלית והעולמית. ואולם, לאחר האביב הארוך שחווינו, ייתכן מאוד שזוהי התפתחות טבעית ובריאה למדי, ובטח ובטח שאין מדובר ב”בועה”.
כמי שחש את השוק ביום יום ומכיר את השטח – חברות ההיטק והסטארטאפים – מבפנים, אני יכול לקבוע בוודאות כי אף אחד מן המאפיינים של הבועה הקודמת, אינו רלוונטי לימינו. קביעה זו מתבססת על שלושה אדנים שאני מכיר היטב ומקרוב – מצב השכר, תנודתיות ומאפיינים התנהגותיים. התנהגויות פתולוגיות בהן חזינו בתקופת הבועה, היום כלל אינן מתקבלות על הדעת. תופעות שראינו אז, כמו איוש עובדים ללא הכשרה או פעולות רווחה מנקרות עיניים וחסרות פרופורציה, לא קיימות היום. מבחינת מצבת כוח האדם לא רק שאין ניפוח, להיפך – יש פיטורים. חברות מתייעלות. החברות הגדולות לא משתוללות בגיוסים.
השוק היום גם בוגר יותר. המשכורות, אחת האינדיקציות המשמעותיות ביותר לבריאות הסקטור, צומחות לאט יותר באופן שמתאים לצמיחה הטבעית של השוק, הצמיחה בביקוש והגידול ברווחיות של חברות ההייטק. כך למשל אם בשנים 1999-2001 היתה צמיחה נומינלית של כ-40% במשכורות פיתוח בהייטק, ובין השנים 2005-2008 היתה צמיחה נומינלית של כ-30% במשכורות פיתוח בהייטק – בשנים 2014-2015 הצמיחה במשכורות צנועה באופן משמעותי – כ-6% בלבד. גם ההתאמה בין הביקוש להיצע העובדים, מצביעה על צמיחה נורמלית: אם ב-2001 נצפה מחסור של 25% מהנדסים בשוק ההיטק, וב-2008 נצפה מחסור של 18% מהנדסים. כיום, עומד שיעור המחסור על כ-6% בלבד. השוק לא מתנפח, השוק פשוט רותח.
אינדיקציה נוספת לבגרות השוק אנחנו מוצאים בתחום הסטארטאפים. קשה למצוא היום סטארטאפים שהרעיון שלהם לא מחובר למציאות. גם במקרים הנדירים שהדבר בכל זאת מתרחש, תוחלת החיים שלהם קצרה. אנו בחברת אתוסיה רואים זאת שוב ושוב – אם אין הוכחת היתכנות, המשקיעים מדירים את רגליהם, מושכים את מה שנשאר מההשקעה וסוגרים את החברה. אין אסקלציה של מחויבות, שבה משקיע נמצא עמוק בתוך ההתחייבות ומסכים להזרים עוד ועוד כסף לחינם.
זה לא נעים אך זה לא נורא, אבל זה בטח ובטח לא בועה. הנתונים על ירידה בשווי החברות, ההאטה בהשקעות, והמספרים האדומים על מסכי הבורסה אולי מסבים הפסדים ללא מעט אנשים ומרתיעים אותם מלהשקיע בהיקפים דומים בטווח הנראה לעין, אך בראייה כוללת ורחבה, אין בכך יותר מאשר תיקון. תהליך טבעי ביותר לאחר תקופת פריחה כה ממושכת. וגם קצת פרופורציות: שוויין של כל חברות היוניקורן כולן ביחד מגיעה בקושי למותניו של שווי השוק של חברה כמו מיקרוסופט. שווי השוק של פייסבוק זינק פי חמישה מאז 2013, ואך טבעי שבעקבות העליה יגיע גם תיקון. בניגוד לימי הבועה, חברות כמו פייסבוק וכמו גוגל הם חברות שמייצרות מזומנים ובכמויות, והן גם לחלוטין לא היחידות.
חייבים לזכור זאת תמיד. האינטרנט כאן כדי להשאר, שווקים עצומים בגודלם בעולם המתפתח עוד טרם נכבשו, רוב הטרנדים בעולם ההיטק, כגון סייבר וביג דאטה כבר הוכיחו את עצמם כמסוגלים לייצר הכנסות. לעומת הפוטנציאל האדיר הגלום בו, הסחר האלקטרוני בעולם כולו נמצא בתקופת האבן. אז תגידו שוק סוער, אולי שוק בטלטלה. רק אל תגידו בועה.
אייל סלומון הוא מנכ”ל חברת ההשמה להיטק, ביוטק ובכירים “אתוסיה”
