כתבה בנושא סיכום 2021 בהייטק הישראלי

2021 הייתה שנת שיא מבחינת גיוסי כספים, השקעות והנפקות.

בשנה שחלפה גייסה התעשייה הישראלית, שנקראת לא לחינם ״הקטר של המשק״, סכום חסר תקדים שעמד על  כ-25.6 מיליארד דולר, עלייה של כ-140% בהשוואה לשנת 2020. היקף ההנפקות ומכירת חברות נסק ל־82.5 מיליארד ד׳ ב-2021 – פי חמש מסך עסקאות מכירה של חברות ישראליות והנפקות ב-2020 (אז נרשמו עסקאות בסך 15.4 מיליארד דולר) .
כדי להמחיש את היקף גיוסי הכספים, ניתן לומר כי 2021 שוות ערך לסך כל כל העסקאות של העשור האחרון ובצירוף הגיוסים לחברות הסטארט־אפ, רושמת התעשייה הישג חסר תקדים של היקף עסקאות  בסך 100 מיליארד דולר.

ואלו הם הנתונים אשר הזניקו את התעשייה למקום אליו הגיעה:

• 780 חברות השלימו סבבי גיוס בהצלחה.

• 33 חברות הפכו ליוניקורן (זאת בהשוואה ל-20 חברות ב-2020).

• חלקו של הענף הסתכם בכ-54% מהייצוא בשנה האחרונה.

• 171 אקזיטים יצאו לפועל (הנפקות ומכירות יחד) בהיקף ממוצע של כמעט חצי מיליארד דולר (זאת מול 60 עסקאות בהיקף ממוצע של 257 מיליון דולר בשנה שלפני כן) .

• הונפקו 72 חברות טכנולוגיה ישראליות בשווי כולל של 71 מיליארד דולר.

ואם אנחנו כבר עוסקים בהנפקות –

מספר ההנפקות של חברות המבוססות על מייסדים ישראלים בוול סטריט שנעשו לפי שווי של יותר ממיליארד דולר עמד על 20.
ואלה ההנפקות הגדולות ביותר, הן במונחי הגיוס והן במונחי השווי:

• איירון סורס גייסה 2.3 מיליארד דולר לפי שווי של 11 מיליארד דולר.

• סנטינל וואן, גייסה 1.2 מיליארד דולר לפי שווי של 9 מיליארד דולר.

• מאנדיי גייסה חצי מיליארד דולר והונפקה לפי שווי של 6.8 מיליארד דולר.

• ריסקיפייד גייסה 363 מיליון דולר בהנפקה ראשונה לציבור בבורסת ניו יורק, ששיקפה לה שווי של 3.3 מיליארד דולר.

בתל אביב, שבה הונפקו השנה 45 חברות טכנולוגיה, הגדולות ביותר היו:

• נאייקס שגייסה 670 מיליון שקל לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל.

• גלאסבוקס שגייסה 180 מיליון שקל לפי שווי של 900 מיליון שקל.

שווי ההנפקה הממוצעת זינק השנה ל־985 מיליון דולר, כמעט כפול מהשווי הממוצע בשנה שעברה שעמד על 489 מיליון דולר.

כיצד השפיעו קרנות ההון סיכון על המספרים?

למעלה מ-1,000 קרנות הון סיכון זרות השקיעו בתעשיית ההייטק הישראלית השנה, בנוסף לכמה מאות קרנות ישראליות.

היקף ההשקעות היה חסר תקדים: הסכומים שהשקיעו קרנות ההון סיכון בשנת 2021 בלבד, זהים לסך כל ההשקעות בין 2011 לבין 2020. ואם הצלחתם לשכוח, שנת 2021 הייתה עדיין תחת השפעת מגיפת הקורונה, מה שהופך את הסכומים הללו למדהימים אף יותר.

מה קרה בעולם המיזוגים ורכישות?

גם בתחום הזה נקבעו ב-2021 שיאים: נערכו 99 עסקאות בשווי כולל של 11.5 מיליארד דולר – מדובר על עלייה של 180% ביחס לשנת 2020.

מתוך העסקאות הללו, כשליש, 32 עסקאות, היו בצבעי ״כחול לבן״, כלומר בין שתי חברות ישראליות – כמו במקרה של צ’ק פוינט ו־avanan וג׳יי פרוג עם vdoo.

לשם המחשה, בשנת 2020 נרשמו 11 עסקאות כאלה וב־2019 10 בלבד.

ומה קורה בבורסה המקומית – כיצד היא מושפעת ואיך היא מגיבה?

מסיכום שנת 2021 שפרסמה הבורסה לניירות ערך בתל אביב עולה כי 97 חברות חדשות נרשמו השנה – מדובר בשיא של 28 שנים. מספר החברות הנסחרות בבורסה עלה ל-540 חברות. מתוך ההנפקות החדשות, 63 הינן מתחום ההייטק – 55 חברות בנוסף ל-8 שותפויות מחקר ופיתוח. לשם השוואה, בשנת 2020 הצטרפו רק 30 חברות חדשות לבורסה בת”א, מתוכן 19 חברות הייטק ושותפויות מו”פ, וב-2019 מספר החברות החדשות שנרשמו עמד על תשע בלבד, מתוכן רק שתי חברות הייטק.

בסך הכל, כיום 37% מהחברות והשותפויות בבורסה המקומית הן מתחום ההייטק – 200 מתוך 540 חברות בסך הכל. מבין חברות ההייטק, 143 בענף הטכנולוגיה ו-57 שייכות לענף הביומד.
מספר החברות הנסחרות הכולל שבר גם הוא שיא והוא הגבוה ביותר מאז שנת 2012, כאשר 53 מתוך החברות נסחרות גם בחו״ל במקביל. שיעור הגידול של חברות מניות חדשות בשנתיים האחרונות בישראל היה 28% – מה שמציב אותו כשני בגודלו בעולם.

בשוק המניות גייסו בשנה האחרונה סכום שיא של 26 מיליארד שקל לעומת כ-17 מיליארד בלבד ב-2020.

דו”ח הון אנושי לתעשיית ההייטק 2021 

המספרים הגדולים

• תעשיית ההייטק המקומית מונה היום כ-365,000 מועסקים.

• בכל חודש עוברים כ-3,500 עובדים מחברה לחברה.

• זמן ממוצע של חבר הנהלה בארגון הנו 6.5 שנים.

• זמן ממוצע של עובד בארגון הוא 3.6 שנים.

• מספר המשרות הפתוחות היום בשוק הוא כ-21,000, עם שמירה על ביקוש יציב יחסית.

קצת על מאפיינים של המועסקים בתעשייה

• מסך כל המועסקים, 7% אחוז ערבים, ו-6% חרדים.

• טווח הגילאים של העובדים בשוק:

  • גילאי 23-28 שנים מהווים 16% מהשוק

  • גילאי  29-35 שנים – 29% מהשוק

  • גילאי 36-40 שנים – 30

  • גילאי  40+ – 25% מהשוק

• הגיל הממוצע של יזמים בישראל הוא 42.

אחוז העוזבים מרצון – את 2020 סיימנו בממוצע של 6% – ההסבר היה ברור: מגיפת הקורונה. את שנת 2021 סיימנו בממוצע של 11%. הארגונים הרב לאומיים משכו את המספרים כלפי מעלה – שם אחוז העזיבה מרצון עמד על 13.5%.

אחוז העוזבים מרצון 2010-2021

ג’נדר

למרות המוטיבציה הגדולה של ארגונים לקלוט יותר נשים, כאן אנחנו ממש לא רואים שינוי גדול בעשור האחרון. בעולם התוכנה נשים מהוות  17% ובחומרה 9% בלבד.

היברידיות

במחקר שערכנו, בדקנו מול העובדים ומול היזמים איך אופי העבודה ההיברידית, שילוב של עבודה מהבית ומהמשרד, נתפש מבחינתם (אנחנו מדגישים שמדובר בתפישה אישית מכיוון שהיזמים והמנכ”לים לא בהכרח ביססו את המשוב שלהם על נתונים אמפיריים).

העובדים שענו על המחקר  דיווחו על יעילות גבוהה, הספקים גבוהים, תחושת חיבור לצוות ומנגד תחושת ניתוק מהארגון ומה שקורה בו כיום. יש כאלה שהוסיפו ואמרו כי הם חשים תחושות בדידות וריקנות. לעומת העובדים, ניכר כי היזמים פחות מרוצים – בחוויה האישית שלהם צורת העבודה החדשה מביאה לצד יתרונותיה קושי בניהול מרחוק, שחיקה בחיבור הארגוני וירידה משמעותית בחדשנות ויצירתיות. נקודה חשובה שתוצאות המחקר חידדו היא שברמת הצוותים התחושה היא שהדברים עובדים טוב יחסית, אך מבחינת החדשנות והיצירתיות – הרבה דברים היו קורים בעבר ברמה הבין צוותית ולאו דווקא בתוך הצוותים עצמם. דבר זה פוגם בעשייה ובתפוקות הארגוניות, ונראה שהארגונים יצטרכו לחשוב על פתרונות יצירתיים, כי צורת העבודה ההיברידית כנראה כאן כדי להישאר.

מה מועמדים מחפשים?

בשנה האחרונה בדקנו אם משהו השתנה במדדים החשובים למועמדים בתהליך החיפוש, ואכן גילינו שינוי ביחס לשנים קודמות. אם בעבר דיברו על אופציות, על הצוות ועל השכר כגורמים ראשונים במעלה, היום אנחנו רואים חשיבות גבוהה יותר למוצרים בעלי משמעות ואימפקט, לתחושת העצמאות ולרמות ההשפעה.  השכר והתנאים בהחלט חשובים, אך לא פחות מהמדדים שצוינו מעלה.

נתונים מספריים חשובים ומעניינים – תעשיות ההייטק

שכר ממוצע בתעשיית ההייטק 2009-2021

באופן לא מפתיע לאור הכסף שזרם להייטק, גם בתחום השכר נרשמו שיאים בשנת 2021 – השכר הממוצע לחודש הגיע ל-29,150 שקלים, לעומת שנת 2020 בה ראינו שפל וממוצע השכר ירד ל-26,260. בשנת 2019, לשם השוואה, לפני המגיפה, עמד השכר החודשי הממוצע על 28,240 שקלים.

מגמות שכר ותפקידים בתעשיות ההייטק

עם סיום השנה שחלפה, בחודש דצמבר 2021, היו 21 אלף משרות פתוחות בתעשיית ההייטק הישראלית. מדובר גם כאן בשיא – בדצמבר 2020 היו 6,400 משרות פתוחות ובסוף 2019 – 12,500. בסוף 2021 3,500 משרות נסגרו, לעומת 2,500 בסוף 2020 ו-3,750 בדצמבר 2019.

2,950 ארגונים גייסו עובדים בחודש דצמבר 2021, לעומת 1,800 שנה לפני כן ו-1,250 ב-2019.

כיום מועסקים בתחום הטק 365,000 עובדים, לעומת 352,000 בסוף 2020 ו-355,000 בדצמבר 2019.

 

מה התפקיד הנחשק ביותר מבחינת שכר? (למועמדים עם 5 שנות ניסיון)

תחומי הפיתוח ניצבים, שלא במפתיע, בראש טבלאות השכר, כשבראשם פיתוח חומרה – תחום שזכה לשכר ממוצע של 32,330 שקלים בחודש בשנה שחלפה, עלייה מ-2020 אז עמד השכר החודשי הממוצע בתחום על 30,504. מתחת לרף 30,000 השקלים, מופיעים תחום פיתוח צד שרת עם שכר חודשי ממוצע של 28,950 ואחריו פיתוח full stack עם 28,650. גם בתחומים אלו נרשמה עלייה משנת 2020, אז עמד השכר בהם על 26,340 ו-27,652 בהתאמה.

שכר הבכירים הממוצע לחודש זינק ל-47,850 שקלים, לעומת שנת 2020 אז עמד על 44,300. השכר הנמוך ביותר הוא בתחום בדיקות התוכנה, מתחת לרף 20,000 שקלים, והוא עמד על 17,950 שקל בממוצע בחודש, וכמעט שלא השתנה מאז 2020 אז עמד על 17,400.

עליות גדולות יחסית בשכר החודשי הממוצע ניתן למצוא בתחום ניהול משאבי האנוש שזוכה השנה לעדנה – 24,300 ב-2021, לעומת 22,200 בשנה שלפני. גם מפתחי האפליקציות במובייל ראו עלייה בשכר, מ-25,800 בממוצע לחודש ב-2020, ל-27,650.

אז מה מצפה לנו בשנת  2022?

• ארגונים עוברים למבנים שטוחים יותר – כדי לענות על הצורך של העובדים במעורבות משמעותית בקבלת החלטות.

• צורות העסקה מגוונות – עבודה היברידית, אבל לא רק, גם עבודה כפרילנסרים, עבודה במשרות חלקיות ועוד.

•  שקיפות גבוהה – מבחינת שכר, רווחיות הארגון ועוד מדדים אשר חשובים לעובד ולארגון כאחד.

• פורמטים חדשים למפגשים – מפגשי למידה מחו”ל ובחו”ל ככל שיתאפשר, מפגשים בפורומים מגוונים ורחבים.

• ניודים פנימיים מהירים – הארגון חייב להיות כל הזמן צעד לפני העובדים על מנת שלא לפספס הזדמנויות ולא להעניק לעובדים תחושה שלא רואים אותם או שהם נשכחו מאחור.

• מעורבות קהילתית – עובדים ידחפו ויזמו מהלכים שיניעו ארגונים להיות מעורבים יותר חברתית.