כפתור סגירה

כתבה בנושא הגיע הזמן להחזיר את השפיות לסטארט-אפ ניישן

הישראלים אוהבים לחשוב על תעשיית ההייטק המקומית כפורצת דרך, וזה אמנם נכון – אבל כדי להצליח, צריך גם סבלנות ואורך רוח, ולא רק רעיונות חדשניים

אנחנו הישראלים אוהבים להתגאות בהיותנו סטארט-אפ ניישן. למעשה, אנחנו מזכירים את המונח הזה כל כך הרבה, עד שהוא נהפך כמעט לשם נרדף לתעשיית ההייטק הישראלית כולה (מגזר שמהווה 3.5% מהמועסקים בישראל). הכסף שזרם לחברות הייטק מקומיות מחו”ל, בחסות קרנות השקעה שונות וחברות בינלאומיות, הפך את הסטארט-אפים לעניין נחשק במיוחד.

אף שזה מונח יוקרתי ונעים לנו לחשוב על עצמנו כאומה שהמציאה את הסטארט-אפ, חשוב לזכור כי לא כל תעשיית ההייטק מבוססת על חברות מסוג זה, וכי גם במדינות אחרות בעולם קיימת תעשיית סטארט-אפים משגשגת, שנהנית מהשקעות מכובדות.

במילים אחרות, לישראל אין בלעדיות על תרבות הסטארט-אפ. היא לא קשורה למאפיינים הישראליים, אלא ליכולת הייחודית והנדירה שלנו לנהל פרויקט ולהוציא אותו אל הפועל במהירות שארגון מסורתי וגדול יותר עדיין לא מסוגל לה, מאחר שהוא נעדר את הקלילות, החוצפה והתעוזה הנדרשות.

אז נכון שבישראל התכונות הללו חזקות מאוד, וחברות סטארט-אפ רבות הנעזרות בחוצפה הישראלית וביכולת ניהול פרויקטים מצליחות לפרוץ קדימה, במקום שבו חברות גדולות יותר עדיין תקועות בתהליכים ביורוקרטיים אחרים. עם זאת, חברות סטארט-אפ קיימות כיום גם בעמק הסיליקון, בניו יורק ובכמה מדינות באירופה שהחליטו לשים דגש על תעשיית הסטארט-אפים.

כך למשל, עד לפני כמה שנים, הייתה לונדון בירת הסטארט-אפ של אירופה – ומשכה אליה יזמים מוכשרים ושאפתניים מרחבי היבשת. בעקבות משאל העם ב-2016, שהוכרע לטובת הברקזיט, מבקשת כיום ברלין לתפוס את מקומה – כאשר השלטונות הגרמניים מעודדים את היזמים המגיעים אליהם, מעמידים לרשותם חממות ומשאבים ועוד.

בארה”ב, עמק הסיליקון היה במשך עשרות שנים מקום משכנן המרכזי של חברות הטכנולוגיה הגדולות, כמו גם של הסטארט-אפים הקטנים שקיוו לפרוץ, אך בשנים האחרונות מתרחבת התעשייה הזו גם לניו יורק, שם פתחו חברות הענק משרדים ומרכזי פיתוח, והסטארט-אפים הצעירים מתרבים – כולל לא מעט יזמים שהגיעו מישראל, בזמן שהאתגרים העומדים בפני ההייטק הישראלי מתרבים והולכים.

האתגרים של ההייטק הישראלי הם רבים ובהם הצורך בגיוס משאבים. המשקיעים בעולם רואים את ישראל כעוד מקום שיכול למנף ולהחזיר להן תשואה להשקעה, וישראל בהיבט הזה לא שונה ממדינות אחרות.

בנוסף, יש אתגרי מס. ישנן מדינות שהורידו את המיסים עבור חברות טכנולוגיות וכך הצליחו למשוך אליהן השקעות מרחבי העולם, כמו אירלנד שהפכה להיות HUB לחברות הענק. גם בישראל קיימת מדיניות לעידוד הקמת מפעלי טכנולוגיה, אך היא פחות נמרצת.

לבסוף, ההייטק מוביל את כלכלת ישראל – אך סובל ממחסור בעובדים שנובע גם ממספר מוסדות הלימוד, בעוד שמוסדות הלימוד בארה”ב, הודו ואוקראינה משחררים לשוק מדי שנה עשרות אלפי אנשי מקצוע. אמנם אחד ממקורות כוח האדם העיקריים להייטק הישראלי הוא צה”ל – יתרון וחסרון שמאפשר כניסה של מפתחים מנוסים אך בתחומים מצומצמים.

החדשנות היא לא רק שלנו

ישראל עדיין מתאפיינת בחברות פורצות דרך, אבל לא מאחר שהישראלים שונים מבני אומות אחרות: החדשנות קיימת בכל מקום. כשחברות גדולות ומשקיעים מחפשים מקום טוב להשקיע בו את כספם, הם בוחרים בישראל מאחר שכאן קיימת היכולת לא רק לעגל פינות, אלא גם להוציא פרויקטים לפועל בצורה הטובה ביותר, לא מעט הודות ליכולות שנרכשו בשירות הצבאי, או לידע שהצטבר בתעשיית ההייטק המקומית.

בנוסף, חשוב לזכור כי אף שהסטארט-אפים מוקפים בהילה של יוזמה, מצליחנות וטכנולוגיה מתקדמת – רובם אינם מגיעים להצלחה שקיוו לה, אלא נסגרים בתוך שנים ספורות (96.7% מסך החברות שהוקמו יסגרו בשנה השלישית שלהן), כשהרעיונות יורדים לטמיון והעובדים נדרשים לחפש משרות חדשות.

בינתיים, התעשייה מושכת הון עתק, והחלומות על אקזיט בסכומים אדירים מעבירים לא מעט יזמים על דעתם – כאשר גם עובדים בעלי ידע וניסיון מבקשים משכורות גבוהות יותר, מה שמכניס את הענף כולו לסחרור. לא מעט סטארט-אפים כורעים תחת הנטל הכלכלי הזה, שמעיק גם על חברות ותיקות וגדולות יותר.

לסיום, חשוב להחזיר את השפיות לסטארט-אפים בפרט, ולענף ההייטק בכלל. זו אמנם תעשייה חשובה ואף חיונית עבור ישראל, אך לא כל מה שהיא נוגעת בו נהפך להצלחה מסחררת. יש להכניס את העשייה לפרופורציות – ולהבין כי ישראל יכולה להיות פורצת דרך בכל הקשור לרעיונות חדשניים, אך עליה לעבוד קשה כדי לממש את הפוטנציאל, הן בהיבט של השקעה ממשלתית, והן בהיבט של ניהול הסטארט-אפים והחברות עצמן.

כאשר הענף כולו יתנהל מתוך ראייה לטווח הארוך, ולא רק בציפייה לאקזיט בתוך שנים ספורות – ההייטק הישראלי יעבור תהליך של הבשלה, וכך יקומו פה יותר ויותר חברות בסדר הגודל של waze ומובילאיי, והכסף הגדול באמת יזרום אלינו.

הרשמה למגזין

להישאר מעודכנים תמיד בכל החדשות והטיפים הכי חשובים בעולם התעסוקה

שדה חובה*

אולי יעניין אותך גם...

איזה חברות הייטק מעניקות את חבילת האופציות הטובה ביותר

איזה חברות הייטק מעניקות את חבילת האופציות הטובה ביותר לעובדיהן?

חברת אתוסיה בדקה כמה אופציות מחלקות 80 חברות בענף בישראל ומה ההבדלים באחוזים בין תחומים שונים בהייטק

לקחים

תחקיר והפקת לקחים בארגון הלומד

 ד”ר יורם דובובסקי, יועץ ארגוני

“אם תמיד תעשה את מה שתמיד עשית – תגיע תמיד רק לאן שתמיד הגעת”

 

הפתק, המתכון והכיס הנכון

פתק קטן אחד. זה כל מה שנדרש לוורן באפט, איל הון אמריקני והמשקיע הפרטי הגדול בעולם, כדי לקבוע אם יהיו לחיצות ידיים וחיוכים בחדרי הישיבות. “אם אני לא יכול לכתוב רעיון עסקי שלם על פתק – אני לא משקיע”…

עברתי להייטק בשביל הכסף…

מחקר חדש ממחלקת המחקר של חברת אתוסיה חושף את המוטיבציות האמיתיות של עובדי ההייטק

איך ניגשים לכתיבת תכנית עסקית?

בבואכם לשלב הראשון בהקמת העסק שלכם, היום ברור כי תכנית עסקית מוצלחת היא ובעת ובעונה אחת גם המפה אל האוצר וגם הדרקון שישמור עליו ברשותכם. אז איך ניגשים לזה?

נחל הלקוחות הולך ומתייבש?

הסכר ב”אוקיינוס הכחול” מחכה שתפתחו אותו לרווחה

מאת: ליאור מיכלוביץ
יועץ ארגוני מוסמך, מנהל מרכז שילובים לייעוץ ארגוני והנחיית קבוצות