כתבה בנושא אתוסיה בתגובה לסקר הלמ”ס על חברות הסטארט-אפ: “המחסור באנשי פיתוח בהייטק מביא לעליית שכר”

חברות הסטארט-אפ בישראל נחשבות למובילות בעולם, ואם לשפוט מנתונים ראשונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו השבוע (11.9.16), נראה כי גם העובדים של החברות מצליחים ליהנות מפירות ההצלחה. השכר הממוצע לשכירים בחברות סטארט-אפ עמד בשנת 2015 על כ- 20 אלף שקלים בחודש, גידול של 32% לעומת שנת 2010, ופי 2.3 מהעלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר בתקופה המקבילה בכלל המשק.

“השכר בחברות הזנק ממשיך לטפס יחד עם כל ממוצעי השכר בהייטק, ונשאר משמעותית יותר אטרקטיבי מהשכר הממוצע ביתר המגזרים (שאינם הייטק או ביוטק)”, אומר רון שטרן, סמנכ”ל לקוחות בחברת אתוסיה, המתמחה בהשמה בתחום ההייטק, הביוטק והשמת בכירים. שטרן מציין כי אף שהשכר בהייטק ממשיך להיות גבוה, הוא פונקציה של גודל החברה (עד סף גודל מסוים), תחום ההתמחות של העובד ומיקום גיאוגרפי. 

יתרון לעובדי פיתוח

עדי עירוני, סמנכ”ל הגיוס באתוסיה מוסיף כי השוק זהיר ומעט מתון יותר לאחרונה, בין היתר בשל ההאטה בהשקעות בחברות הזנק בארצות הברית, כמו גם האפקט הפסיכולוגי שיצרו פיטורים שבוצעו בתקופה האחרונה במספר חברות בישראל. יחד עם זאת, המשכורות בענף ממשיכות לעלות, בין היתר בגלל שהביקוש למהנדסים גדול מההיצע. אחד הפתרונות האפשריים לכך, הוא מעבר לגיוס של עובדים ותיקים ומנוסים יותר, שיכולים גם לאזן את הביקוש וההיצע.  ” מדובר בשוק של מועמדים, והכוח בידם בכל הקשור למיקוח על שכר, וכל עוד זה המצב, קשה להעריך מצב של ירידה בשכר המועסקים בתחום. כך למשל, בתקופה האחרונה אנו עדים לביקושים ערים לאנשי פיתוח מתחום התוכנה. עובדה זו מביאה לכך שעובדים אלו יכולים לדרוש שכר גבוה יחסית, מה שמשפיע כמובן על הענף כולו”.

כך למשל, מנתוני סקר הלמ”ס עולה כי בשנת 2015, 61% ממשרות השכיר בחברות הזנק היו בתחומי תוכנה ומערכות מידע, כאשר השכר למשרת שכיר בתחום מוליכים למחצה הוא הגבוה מבין תחומי הפעילות ועומד על 328 אלף שקלים לשנה. מנתוני אתוסיה עולה כי במחצית הראשונה של 2016 מי שנהנו מתוספת משמעותית יחסית הם עובדי פיתוח צד שרת שנהנו מעלייה ממוצעת של 8% ביחס לחציון הראשון של 2015, כמו גם עובדי טכנולוגיית מידע וניהול פיתוח שרשמו בחציון הראשון של 2016 תוספת ממוצעת של 7.5% בשכר ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

עירוני מדגיש כי מדובר בשוק דינמי שמשתנה כל הזמן ומועמדים צריכים להיות עם ‘היד על הדופק’  על מנת לזהות את התחומים המבוקשים בזמן אמת ולשים דגש על התפתחות מקצועית ואישית לעבר תחומים אלו.

למועמדים מתל אביב יש יותר אופציות

סקר הלמ”ס מציג כי 75% מחברות הסטארט-אפ ו-83% ממשרות השכיר בהן מרוכזות באזור תל אביב. “למרות חממות רבות שנפתחות בפריפריה ומענקים שהממשלה מוכנה להעניק לחברות שיפעלו מהפריפריה ולא מאזור המרכז, החברות מעדיפות לפתוח משרדים  במקומות שבהם מסורתית קל לאייש את המשרות הפתוחות ולמשוך מפתחים טובים”, אומר שטרן. “זה גם סימפטום של מצב שבו משקיעים רוצים לראות תוצאות ומהר, כדי להמשיך ולהזרים עוד כספים לחברה, ולכן הם מעדיפים להישאר באזור המרכז ולגייס יותר בקלות מועמדים מאזורי התעסוקה הגדולים באזור”.

יחד עם זאת, באתוסיה מציינים כי בשנה האחרונה חלה עליה במספר חברות ההייטק שבוחרות להקים פעילות בצפון, בין היתר על רקע תוכנית הממשלה לקידום העיר חיפה כבירת החממות הטכנולוגיות. גם נתוני הלמ”ס מציגים כי השכר השנתי לשכיר שעובד בחברת סטארט אפ בחיפה עומד על 238 אלף שקלים, בדומה למקבילו שמועסק בתל אביב. “לא מן הנמנע כי בשנים הבאות נראה שיפור משמעותי במצבם של עובדי ההייטק בחיפה אשר מקבלת מעמד של כבוד כבירת הביוטק בישראל, ואנו רואים עלייה משמעותית בביקוש למשרות באזור“, אומר שטרן.

מקור: סקר הלמ”ס, חברות הזנק (סטארט-אפ) בישראל 2010 – 2015, 11.9.2016

האם צפויה ירידה במספר החברות?

אחד הנתונים המעניינים שמציג הסקר הוא כי החל משנת 2014 חלה ירידה של 20% בממוצע השנתי במספר החברות שנפתחות, בנוסף לעלייה של 33% בממוצע שנתי במספר החברות שנסגרות.

לדברי שטרן, נתוני הלמ”ס שפורסמו יכולים בהחלט לסייע גם למועמדים פוטנציאלים בבחירת החברה בהם יעבדו. כך למשל, בין השנים 2010 – 2015 נפתחו בישראל כ-2,775 חברות סטראט-אפ, ו-15% מהן נסגרו עד סוף שנה 2015, כאשר נקודת האיזון בין הפדיון לחברה ובין ההוצאות לחברה מתרחשת בשנת הפעילות הרביעית.

הנתונים מראים כי בחברות שנסגרות ישנה עלייה בפעילות בשלוש השנים הראשונות, ולאחר מכן דעיכה עד הסגירה. בלמ”ס מציינים כי לחברות סטארט-אפ שקיבלו מענק מחקר ופיתוח מהמדען הראשי היו שיעורי שרידות גבוהים, כך שמועמדים שמחפשים יציבות יכולים בהחלט לנסות למצוא עבודה בחברות ותיקות יותר שמציגות מענקי מחקר וגיוסים נאים מקרנות מבוססות.

שטרן מציין כי מועמדים רבים שואלים בשלבים מוקדמים על המצב הכלכלי של החברה ומבקשים לקבל מידע על היקף ההשקעות בה. “בהיבט זה כדאי לגלות יותר ספקנות אל מול חברות סטארט-אפ שלא הצליחו לגייס תוך שנתיים לכל היותר, שכן אלו עלולות למצוא את עצמן במצב בעייתי שיביא לסגירתן. נתוני הסגירה של החברות, כמו גם העובדה שפחות חברות סטארט-אפ חדשות נפתחות בשנים האחרונות, משקפים שוק שנהיה יותר “זהיר” בכל הקשור להתנהלות של המשקיעים בו. בהתאם, גם מועמדים יכולים להתייחס לפרמטרים השונים בעת בחירת מקום העבודה הבא שלהם, ולהיות בררנים במטרה לעבוד בחברה יציבה ומתגמלת יותר”.