“עברתי להייטק בשביל הכסף”, אומר גיל (35), מהנדס בתחילת דרכו בתחום ההייטק. “אחרי הרבה שנים בתחום אחר פניתי ללימודי תכנות. עוד במהלך הלימודים בקורס הציעו לי שכר גבוה יותר, על אף היותי מתכנת מתחיל. לא הייתה בכלל שאלה – המשכורת הגבוהה קובעת”.
באופן לא מפתיע, גיל לא לבד: ממחקר שערכה חטיבת המחקר של אתוסיה בקרב מועמדיה עולה כי השכר הוא הגורם הראשון בחשיבותו בעבודה פוטנציאלית בקרב אנשי הייטק. ניכר כי גובה המשכורת חשוב למועמדים פוטינציאליים יותר מהסטטוס החברתי שמקנה התפקיד, יותר מיציבות החברה והאמונה בהצלחתה ואף יותר מהשיקול הגיאוגרפי. תנאי השכר קורצים לא רק למצטרפים החדשים לתעשייה, אלא גם לעובדים ותיקים בתחום, שציינו אף הם שיותר מכל גורם אחר – משכורת גבוהה יותר תשכנע אותם להחליף תפקיד או לעבור לחברה אחרת.
-ps 3 בלובי, נראה כי היום, יותר מתמיד, הכסף הוא זה שמדבר. כתוצאה מהביקוש הגובר לעובדים מיומנים ובעלי הכשרה וניסיון, גם השכר עולה.
זה כבר מזמן לא סוד שבהייטק משלמים יותר. הרבה יותר: בעוד שמנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי השכר הממוצע במשק בשנת 2008 הוא 8,045 ₪, מחקרה של חטיבת המחקר של אתוסיה חושף כי ממוצע השכר של אנשי ההייטק הוא גבוה יותר בכ-250%, ועומד על סכום של 20,122. אמנם גם בהייטק, כמו בכל תעשייה אחרת, נראה שהניסיון משחק תפקיד חשוב בקביעת שכרו של העובד, אך עם זאת, התחרות העקשת בשוק על עובדים איכותיים, בשילוב עם נכונותם של שכירים בענף להשמה מחודשת בתמורה להעלאת שכרם, משמרת את התנאים הנחשקים.
אולם, למרות החשיבות הגדולה של המשכורת, מסתבר בכל זאת שלא תמיד הכסף הוא חזות הכל. יורם, מיישם תוכנה ותיק ומנהל צוות יישום ותמיכה בחברה גדולה ממרכז הארץ, מזהיר מפני מתן עדיפות מוחלטת לתנאי השכר. “גובה השכר והתנאים הנלווים הם בהחלט במקום הראשון”, אומר יורם, “אבל אם תפקיד חדש הוא מאתגר, כזה שאפשר להתפתח בו ולהתקדם – אסור לשבת בחיבוק ידיים”. אחרי שנים ארוכות בתעשייה, יורם יודע על מה הוא מדבר. לפעמים, האפשרות להתמקצע, ללמוד ולהתמודד עם אתגרים מקצועיים משתווה למשכורת אסטרונומית (ואף יותר). בעיניים ציניות, גם השוואה זו נמדדת בסופו של דבר בכסף, הרי ככל שתהיה בכיר יותר – תרוויח יותר. ובכל זאת, נראה שאנשים מחפשים מעבר לשכר הגבוה גם עניין מקצועי, אתגרים מקצועיים, אפשרויות ללמוד ולהתפתח.
לראייה מראה המחקר כי במקומות השני והשלישי בחשיבותם אחרי השכר מופיעים ההתפתחות המקצועית ואפשרויות הקידום כגורמי משיכה לתפקיד חדש. כסף אולי מניע את העולם, אבל הוא לבדו לא בהכרח מניע עובדים. יורם מסכם ואומר: “לא הייתי עובר לתפקיד חדש רק בעקבות הבטחה למשכורת גבוהה יותר. אם יש אתגרים מקצועיים, אפשרויות קידום וסביבת עבודה נעימה – אעדיף להישאר בעבודה הקודמת גם אם השכר בה נמוך יותר. כסף הוא אמנם השיקול המרכזי, אבל לא היחיד”.
מעניין לראות, כי דווקא עומס שעות העבודה בתפקיד החדש כמעט שאינו משחק תפקיד אצל הפונים לאתוסיה. נראה כי אנשי הייטק ותיקים כמו אלו הפונים לייעוץ ולהשמה בחברה, למדו כבר את הטריק של שעות העבודה: נכון, מדובר בשעות עבודה רבות. נכון, העבודה לא מסתיימת בחמש בערב, לא ביום חמישי אחר הצהריים, וגם לא עם כניסת החג. ונכון, בעבור זמינות ללא גבול משלמים בהייטק משכורות גבוהות. אבל הפטנט הוא שבחסות הטכנולוגיה הקיימת היום, שעות העבודה הארוכות מגובות בחופש מקסימלי לעובד: אתה קובע מתי, כמה ולעיתים אפילו היכן תעבוד. עם המחשב הנייד ביד אחת והסלולרי ביד שנייה – העולם כולו נמצא במרחק האצבע. וזה לא שבהייטק לא עובדים! עובדים הרבה וקשה. אבל לפחות אפשר מדי פעם לעשות את העבודה במכנסיים קצרים מהספה בסלון…
כנראה, הגמישות בשעות העבודה ובאופן התנהלותה הופכים את ההייטק למוקד משיכה רב עוצמה לנשים עובדות. המחקר של אתוסיה מעלה כי על אף שמשכורות הגברים הן מעט גבוהות יותר ממשכורות נשים (פער המוסבר במידה רבה בשנות ניסיון מצטברות רבות יותר לגברים), נשים רבות מציינות את נוחות שעות העבודה כגורם משיכה לתפקידים חדשים בהייטק. הגמישות הזו מאפשרת לבעלות המשפחה להקדיש את הזמן הדרוש גם לחיים בבית. אלה שעדיין אין להן/להם משפחה משלהם כנראה צריכים את הנוחות הזו לעניינים אחרים: מהמחקר עולה כי אצל עובדים ללא ילדים, חשיבות החברים לעבודה נתפסת כגבוהה יותר. במילים אחרות, אם עדיין אין ילדים ובעל או אשה על הראש, אז שיהיה קצת פנאי לחיי חברה, והכי טוב – שחיי החברה בעבודה יהיו תוססים מספיק עד כי חופשה תהיה כמעט מיותרת.
.
